כל הסימנים והתסמינים לעין יבשה

כולנו מכירים את זה. אנחנו יושבים שעות מול מסך המחשב והישיבה, לא רק שמעייפת את העיניים, היא יכולה לגרום לגירוי הלחמית, לאדמומיות ולגרד עד כאב. כאבי ראש, עייפות ועד שדה ראייה מעורפל יכולים להיות סימנים אופייניים ליובש בעיניים. הסיבה לכך היא שבעת ריכוז (המתרחשת גם לאחר צפייה בסרט או קריאה) אנו "שוכחים" למצמץ. המצמוץ נועד לפזר את נוזל הדמעות על פני הקרנית. נתקלתם באחד התסמינים? הכירו את המומחה לטיפול ביובש העין בשיטה חדשנית ומתקדמת ללא כאב. דוד צדוק

לראות שהכל מסתדר

פרופסור דוד צדוק מנהל מחלקת העיניים של ביה"ח שערי צדק, בעל ידיים מיומנות שרכשו 20 שנות ניסיון ומוניטין. חשוב שנזכור שהעיניים שלנו רגישות ללא מעט גורמים חיצוניים ואם נזניח אותן צפויות לנו הפתעות לא נעימות. אז לפני שהעיניים יפתיעו אתכם, הפתיעו אותם בביקור אצל פרופסור צדוק ותראו איך הכל מסתדר בקלות.

 

לבלוגים נוספים: https://davidzadok.blogspot.com/ , https://davidzadokprof.blogspot.com/

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

חדשות מכנס מנתחי הקרנית והקטרקט הגדול בעולם ASCRS

קרוסלינקינג (קישור צולב) – הטיפול בקרוסלינקינג לעצירת התקדמות מחלת הקרטוקונוס תופס תאוצה ועם הנסיון מופיעות טכנולוגיות חדשות. הוצגו עבודות לגבי טיפול בקרוסלינקינג ללא הסרת שיכבת האפיתל. יתרונות – החלמה מהירה יותר ופחות כאב. חסרונות – חדירות פחותה לקרנית ולכן הטיפול שיטחי מאוד. לא ברור עד כמה הטיפול השיטחי יעיל בהשוואה לטיפול המקובל הכולל הסרת האפיתל. על כן, בשלב זה עד אשר יצטבר יותר ידע כדאי להמשיך בטיפול המקובל של קרוסלינקינג עם קילוף אפיתל

ניתוחי קטרקט (ירוד) בלייזר – הלייזר נועד לחתכים שעושים בקרנית על מנת להיכנס לתוך העין ולחיתוך הקופסית הקידמית של העדשה על מנת שנוכל לטפל בעדשה העכורה. לא הוצגו עבודות המדגימות בצורה ברורה יעלות הניתוח בלייזר בהשוואה לשיטה המקובלת. חסרונות – הלייזר מייקר את הניתוח ומכפיל את זמן הניתוח .

פורסם בקטגוריה כללי | 2 תגובות

שריטה (ארוזיה) בקרנית Corneal erosion

שריטה חוזרת בקרנית נובעת מחוסר היצמדות של שכבת האפיתל, השכבה החיצונית של הקרנית, לקרום הבסיס שלה. הפרעה זו גורמת לכאב עז מאחר ואיבוד תאי האפיתל חושף את קצות העצבים בקרנית. בדר"כ יש סיפור קודם של חבלה בקרנית כגון פגיעה מאצבע, נייר, מגבת אך תתכן גם מחלה ניוונית של הקרנית החושפת לשריטות חוזרות.

 

התסמינים כוללים כאב חד ועז בעין, תחושת גוף זר, רגישות לאור, טשטוש ראיה ודמעת בעיקר בזמן פקיחת העיניים. הסימנים כוללים פצע בקרנית או שכבת תאי אפיתל לא סדירה ולעיתים ניתן לראות פסים כדוגמת טביעת אצבע או שלפוחיות זעירות בשכבת האפיתל. בבדיקת עיניים נתן לצבוע את אפיתל הקרנית בפלורסאין (צבע צהוב) ותחת אור כחול נתן לזהות את מקום השריטה וגודלה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , | 25 תגובות

בלפריטיס, דלקת עפעפיים וריסים Blepharitis

בלפריטיס הינה דלקת עפעפיים שכיחה שלעיתים מלווה בזיהום חיידקי, תסמינים של יובש בעיניים ומחלות עור כמו אקנה רוזציאה.

למרות שהמחלה שכיחה קשה לרפאה ולהיפטר מהתסמינים הכוללים צריבה, הפרשות על הריסים, דמעת, אודם בלחמיות ובעפעפיים, גרד בעיניים ובעפעפיים ותחושת גוף זר.

דלקת עפעפיים עם הפרשות על הריסים

טיפול

הטיפול החשוב והמרכזי בבלפריטיס הינו שמירה על היגיינת עפעפיים כלומר ניקוי העפעפיים ע"י פולידין לעיניים, תכשיר אנטיספטי יעיל ביותר וזול מאוד, או בעזרת תכשירים מיוחדים ויקרים כמו Steri-lid. טרם הניקוי יש לעשות קומפרס רטוב וחם על העפעפיים על מנת לרכך את ההפרשות על הריסים ובנקבוביות הסתומות. מלבד הניקוי  לעיתים יש צורך גם בתרופות במתן מקומי או פומי (כדורים). בנוסף, בחלק מהחולים ניתן לטפל בתכשירים המכילים חומצת שומן אומגה-3 , המצויה  בשמן דגים וזרעי פישתן, לשם שיפור ההפרשה מבלוטות החלב (מייבומיאן) התורמת לסיכת הדמעות והרגשה הנוחה בעיניים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , | 55 תגובות

עכירויות בקרנית לאחר דלקת עיניים וירלית

בשנים האחרונות אנו, רופאי העיניים, רואים יותר ויותר חולים לאחר דלקת עיניים וירלית המתלוננים על:

  • ירידה בראיה
  • סינוור
  • כפל ראיה, אי נוחות ודקירות בעין אחת או שתים

ההסבר לתופעה זו לא ידוע אך ההנחה היא שחלקי וירוס, בתוך ריקמת הקרנית, גורמים לתגובה דלקתית המתבטאת בעכירויות בקרנית. עכירויות אלה הן הגורמות לתסמינים עליהם מתלוננים החולים. הטיפול הטוב ביותר בעכירויות הנ"ל הוא ע"י סטרואידים בטיפות עיניים. ברוב המיקרים הטיפול הינו ממושך מאוד ועלול להימשך חודשים רבים כאשר כל נסיון להיגמל מטיפות הסטרואידים מלווה בחזרה של העכירויות. לכן לעיתים יש להמשיך טיפול במינון החזקה מינימלי לחודשים תוך מעקב קפדני אחר הלחץ התוך עיניי ועדשת העין. טיפול ממושך בסטרואידים עלול ליגרום לעליית לחץ תוך עיניי והופעת עכירות של העדשה בעין (קטרקט).

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים | 54 תגובות

תרופות לטיפול בדלקת לחמית אלרגית

האפשרויות הטיפוליות בדלקת לחמית ( Allergic Conjunctivitis) התרבו בשנים האחרונות. ההתמקדות בפיתוח תרופות לאלרגיה בעיניים קשורה ישירות לעליה בשיעור הסובלים מאלרגיה באוכלוסייה הכללית. הארעות של דלקת לחמית אלרגית בארצות הברית מוערכת בכ- 16% מהאוכלוסייה. (1). החולים בדלקת לחמית אלרגית מבקשים טיפול תרופתי להקלה על סבלם ולשיפור איכות חייהם על כן יש לידע את הרופאים על קיומם של טיפולים חדישים. המחקר המקיף בתחום האלרגיה מאפשר לנו להבין טוב יותר את מכלול התהליכים הקשורים בתופעה. הבנת התהליך הדלקתי הכולל את תאי הפיטום (mast cells) , IgE , היסטמין, פרוסטאגלנדינים, לאוקוטריינים וציטוקינים מאפשרת לפתח תרופות יעילות יותר בהשוואה לתרופות מהדור הקודם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , | 52 תגובות

קרוסלינקינג – לעצירת קרטוקונוס

מטרת הטיפול בחולים עם קרטוקונוס היא לתקן את חדות הראייה. במקרים לא קשים, אפשר להשיג זאת בעזרת משקפיים ובמקרים מתקדמים יותר יש צורך בעדשות מגע. כאשר מתפתחת חוסר סבילות לעדשות מגע או כאשר עדשות המגע נופלות לעיתים קרבות ניתן לשקול השתלת טבעת לקרנית. הטבעת הינה פיסת פלסטיק בצורת חצי עיגול המושתלת לתוך הקרנית דרך חתך זעיר ותפקידה לשטח את הקרנית על מנת שעדשת מגע תשב טוב יותר על הקרנית ולא תיפול. במקרים קשים (כ 20% מחולי קרטוקונוס) עשוי להיווצר הצורך בהשתלת קרנית. למרות שיעור ההצלחה של 95% בהשתלות קרנית המבוצעות בקשר לקרטוקונוס, כרוכים בנוהל זה סיכונים רציניים, כמו בכל ניתוח אחר. גם אם השתלת קרנית תפתור את הבעיה הבסיסית של אי- סדירות משטח הקרנית, בדרך כלל יהיה צורך בהרכבת משקפיים או עדשות מגע לתיקון הראייה.

כל הטיפולים הנ"ל נועדו לשפר חדות ראיה אך אינם עוצרים את התקדמות הקרטוקונוס. הקרוסלינקינג (collagen crosslinking) הינו הטיפול היחידי עד כה שנועד לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. בשיטה זו משולבים ריבופלבין
(ויטמין B2) וקרינה אולטראסגולה (UVA) לשם חיזוק סיבי הקולגן המרכיבים את רוב עובי הקרנית. שיטה חדשנית זו עדיין בשלבי מחקר. מפרסום תוצאות המחקרים עולה כי בטווח של כ- 7 שנים מהטיפול ברב המקרים נעצרה התקדמות הקרטוקונוס ובחלקם אף הייתה השטחה של הקרנית. טיפול זה אינו בסל הבריאות במדינתנו ומחלקת העיניים במרכז רפואי אסף הרופא בה אני מבצע טיפול זה הינה המחלקה היחידה בארץ שקיבלה את אישור משרד הבריאות לביצוע הטיפול הנ"ל בישראל.

מהלך הטיפול

בחדר ניתוח בהרדמה מקומית מבוצעת הסרת שכבת התאים העליונה, האפיתל, מהקרנית. מזליפים טיפות ריבופלבין על העין מדיי מספר דקות ואח"כ מאירים את העין ע"י מנורת UVA למשך 30 דקות. עם סיום הטיפול תונח עדשת מגע רכה על העין למשך 3 ימים. השיפור בחדות הראיה עד לרמה הטרום ניתוחית עשוי להימשך מספר שבועות.

אחוז הסיבוכים נמוך ביותר ורוב הסיבוכים קלים. בקרות סיבוך עקב הטיפול כגון זיהום בקרנית או התלקחות הרפס יהיה צורך בטיפול אנטיביוטי או אנטיוירלי נוסף. לעיתים נוצרת עכירות מינימלית בקרנית הנעלמת לאחר כ- 3 חודשים.

אנו מקווים ומאמינים כי בעקבות הטיפול והשינוי הכימי במבנה הקרנית תיעצר התקדמות המחלה.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , | 78 תגובות

קרטוקונוס (KERATOCONUS)

קרטוקונוס הינה הפרעה בעין האנושית הגורמת לעתים נדירות לעיוורון אך עלולה לפגום משמעותית בראייה.

אם הנכם סובלים מקרטקונוס, או הנכם קרובי משפחה או ידידים של חולה בקרטוקונוס, מידע זה מיועד לכם. המידע יעזור לחולה בקרטוקונוס להבין טוב יותר את ההפרעה שלו ותסייע למי שבאים במגע יומיומי עם חולי קרטוקונוס להעריך נכונה את מהות הבעיה והשפעתה על חיי המטופל.

השתדלתי למעט ככל האפשר בלשון טכנית ולתאר את העין האנושית ואת הקרטוקונוס במונחים קלים להבנה.

מהו קרטוקונוס ? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | 147 תגובות

עדשות תוך עיניות לניתוח קטרקט

קיימים מספר סוגים של עדשות תוך –עיניות המושתלות בניתוח קטרקט: עדשות עם מרחק מוקד אחד, עדשות מולטיפוקליות, עדשות אספריות, עדשות לתיקון צילינדר (אסטיגמטיזם), עדשות צהובות, עדשות אקומודטיביות.

עדשה עם מרחק מוקד אחד – זו העדשה הנפוצה ביותר. עדשה זו נועדה לתקן קוצר ראייה או רוחק ראיה. רופאים רבים ממליצים למנותחים לכוון לקוצר ראייה קל אחרי הניתוח, כך שעצמים בטווח בינוני יהיו ממוקדים היטב. לפיכך, לראייה חדה מרחוק או מקרוב יש צורך בתיקון על ידי משקפיים. אם אדם מעדיף כי העין תמקד היטב למרחק או לראייה מקרוב, יש להודיע זאת לרופא העיניים המנתח.

עדשה מולטיפוקלית – למרות שם העדשה זו לא עדשה מולטיפוקלית אמיתית כמו עדשות המשקפיים המאפשרות לראות היטב לכל מרחק אלא זו עדשה בי-פוקלית המאפשרת לראות דיי טוב לרחוק וקרוב ללא מרחקי הביניים. בעדשות אלה יש ויתור מסוים על איכות הראיה בתמורה לירידה בצורך להרכיב משקפיים. למעשה המוח מקבל 2 תמונות בו בעת (קרוב ורחוק) ועל המנותח ללמוד להשתמש בתמונה הרצויה לו. עדשות אלה דורשות הסתגלות ואינן מתאימות לאנשים הדורשים תוצאה מושלמת.

עדשות אספריות
– עדשות המתקנות עיוותים בשבירת האור העובר דרך הקרנית. קיימים מספר סוגים של עדשה כזו המיוצרים ע"י יצרנים שונים כאשר כל יצרן טוען לעליונות טכנולוגית. בשלב זה אין הוכחה ברורה ליעילותן.

עדשות לתיקון צילינדר (אסטיגמטיזם) – עדשות אלה מפחיתות את הצילינדר אך קשה לבטל אותו כליל.

עדשות צהובות – עדשות המסננות אור כחול אשר תיאורטית עלול לפגוע ברשתית. אין הוכחה ברורה ליעילות עדשה זו במניעת נזק לרשתית.

עדשות אקומודטיביות – עדשה עם כוח אופטי משתנה המאפשרת לקבל תמונה חדה לכל מרחק. עדשות אלה עדיין בחיתוליהן ואינן מספקות את אשר היצרנים מבטיחים.

פורסם בקטגוריה כללי | 25 תגובות

טכניקות להשתלת קרנית

השתלת קרנית הוא ניתוח ההשתלה הראשון שבוצע בעולם כבר ב 1905. מאז ועד לשנים האחרונות הניתוח לא השתנה במהותו, החלפת הקרנית לכל עובייה בכל מקרה של אובדן ראייה הנובע מעכירויות או עיוותים בקרנית, ובבצקת קרנית הנובעת מאי ספיקה אנדותליאלית (שכבת התאים הפנימית בקרנית).

עם השיפורים הטכנולוגים הגענו בשיטה זו לתוצאות מצוינות מבחינת חדות ראיה. השינויים העיקריים במשך עשרות השנים האחרונות בעיקר בסוגי החוטים, טכניקת תפירה והסכינים לחיתוך הקרניות. הבעיה העיקרית בטכניקות הקיימות להשתלת קרנית נובעות בעיקר מהרעיון בו למעשה לכל מגוון מחלות הקרנית הדורשות השתלת קרנית אנו מציעים רק גישה אחת של החלפת כל עובי הקרנית ללא קשר למיקום הנזק בקרנית. כך, בחולים עם קרטוקונוס להם אנדותל בריא משתילים גם אנדותל ובכך חושפים את המושתל לסיכון גבוה יותר של דחיית שתל ולעומת זאת בחולה עם פגיעה באנדותל הקרנית המהווה רק חלק מזערי מעובי הקרנית משתילים קרנית בעובי מלא ובכך גורמים לשיקום ראייתי ממושך ומוגבל בעיקר בחולים זקנים עם קושי בהרכבת עדשות מגע. חסרונות נוספים לשיטה זו: עיוות בפני שטח השתל, סיבוכים תוך-ניתוחיים, והחלשה מכנית של הקרנית בשל חיתוך כל השכבות ,שהוא גורם סיכון למשך כל החיים לפתיחת הפצע הניתוחי בעקבות חבלה.

בשל מגבלות אלו ועל מנת להימנע מהן, פותחו בשנים אחרונות שיטות חדשות להשתלת קרנית באמצעותן ניתן להשתיל רק את שכבות הקרנית הרצויות. בחולי קרטוקונוס משתית הקרנית מעוותת אך שכבת תאי האנדותל תקינה לכן החלפת המשתית בלי להחליף את שכבת תאי האנדותל תפחית במידה משמעותית את סכנת הדחייה החיסונית וכישלון השתל. בחולה עם בצקת בקרנית עקב פגיעה בשכבת האנדותל תוחלף רק שכבת האנדותל מתורם בריא והמשתית תישאר במקומה, וכך נמנע החלשה מכאנית של הקרנית ועיוות פני הקרנית.

השתלת קרנית בעובי מלא

Penetrating Keratoplasty (PKP)

בשיטה זו מסירים כפתור קרנית בעובי מלא, כלומר כל שכבות הקרנית, מעין החולה ותופרים במקומה כפתור קרנית בגודל המתאים מתורם. משתמשים בטכניקה זו כאשר כל שכבות קרנית החולה פגועות או כאשר מסיבה כלשהי לא ניתן לבצע השתלה למלרית. בשיטה זו משיגים תוצאות מצוינות מבחינת חדות ראיה אך חסרונותיה רבים ומוזכרים למעלה.

השתלת קרנית שכבתית אחורית

Descemet's stripping automated endothelial keratoplasty (DSAEK)

ב-DSAEKE יוצרים פתח קטן בדופן עין החולה דרכה מכניסים כפתור קרנית מתורם בעובי של כעשירית המילימטר. סוגרים את הפתח שיצרנו ב 2-3 תפרים ואת שתל הקרנית מצמידים לקרנית החולה ע"י בועת אוויר. בשיטה זו ההחלמה מהירה עם שינוי תשבורת של בערך +1.0 דיופטר עקב תוספת העובי והחשוב מכל אין צורך להוציא תפרים או בעדשות מגע. הסיבוך השכיח ביותר הוא אי היצמדות של השתל למקומו מיד לאחר הניתוח. סיבוך זה מופיע בעד 30% מהניתוחים. הטיפול בסיבוך זה הוא ע"י הזרקת בועת אוויר חוזרת להצמדת השתל. סיבוכים נוספים, שכיחים פחות, הם: עכירות באזור המגע בין הקרניות, הפרדות מאוחרת של השתל ודחיית אנדותל.

השתלת קרנית שכבתית קדמית

(Deep Anterior Lamellar Keratoplasty (DALK

ה- Big Bubble שייך לקבוצת השתלות הלמלריות הקדמיות. שיטות אלה נועדו לשמר את תאי האנדותל הבריאים ולהחליף את שכבות הקרנית הקדמיות הבעייתיות לדוגמא בקרטוקונוס, עכירויות וצלקות בקרנית.

ב- Big Bubble מבצעים חתך ברב עובי הקרנית החולה ואז בעזרת מזרק עם מחט דקה בקצהו מזריקים אוויר לעומק הקרנית. האוויר המחפש דרך להתפשט בקלות יפריד את אזור המגע החלש ביותר בין שכבות הקרנית והוא בין הסטרומה לקרום הדצמט . כך נקבל בועת אוויר החוצצת בין הסטרומה מקדימה לבין הדצמט והאנדותל מאחור. משלימים את חיתוך עיגול הסטרומה ונקבל בקרנית המארחת דצמט חשוף. משתל קרנית התורם נקלף את האנדותל עם הדצמט ונניח על שארית קרנית המארח. כך נקבל אנדותל ודצמט של המארח ומעליהם יתפרו הסטרומה ואפיתל התורם. בטכניקה זו משמרים את אנדותל החולה וכך הסיכוי לדחייה או לכישלון השתל פוחת וכן הניתוח מתבצע ללא כניסה לתוך העין. יש מעט פירסומים בספרות המבוקרת לגבי תוצאות וסיבוכים. מפרסומים אלה עולה שאין הבדל משמעותי בחדות הראיה המיטבית בהשוואה בין שיטה זו לבין השיטה של השתלת קרנית מלאה. הסיבוך השכיח ביותר הוא קרע של הדצמט הגורם למעבר להשתלת קרנית בעובי מלא. סיבוכים אחרים שכיחים פחות הם עכירות באזור המגע בין הקרניות, והיווצרות מרווח בין דצמט המארח לבין סטרומת התורם. לא קיים מיידע מבוסס לגבי שעור דחיות שתל וספירת תאי אנדותל.

פורסם בקטגוריה כללי | 30 תגובות