טכניקות להשתלת קרנית

השתלת קרנית הוא ניתוח ההשתלה הראשון שבוצע בעולם כבר ב 1905. מאז ועד לשנים האחרונות הניתוח לא השתנה במהותו, החלפת הקרנית לכל עובייה בכל מקרה של אובדן ראייה הנובע מעכירויות או עיוותים בקרנית, ובבצקת קרנית הנובעת מאי ספיקה אנדותליאלית (שכבת התאים הפנימית בקרנית).

עם השיפורים הטכנולוגים הגענו בשיטה זו לתוצאות מצוינות מבחינת חדות ראיה. השינויים העיקריים במשך עשרות השנים האחרונות בעיקר בסוגי החוטים, טכניקת תפירה והסכינים לחיתוך הקרניות. הבעיה העיקרית בטכניקות הקיימות להשתלת קרנית נובעות בעיקר מהרעיון בו למעשה לכל מגוון מחלות הקרנית הדורשות השתלת קרנית אנו מציעים רק גישה אחת של החלפת כל עובי הקרנית ללא קשר למיקום הנזק בקרנית. כך, בחולים עם קרטוקונוס להם אנדותל בריא משתילים גם אנדותל ובכך חושפים את המושתל לסיכון גבוה יותר של דחיית שתל ולעומת זאת בחולה עם פגיעה באנדותל הקרנית המהווה רק חלק מזערי מעובי הקרנית משתילים קרנית בעובי מלא ובכך גורמים לשיקום ראייתי ממושך ומוגבל בעיקר בחולים זקנים עם קושי בהרכבת עדשות מגע. חסרונות נוספים לשיטה זו: עיוות בפני שטח השתל, סיבוכים תוך-ניתוחיים, והחלשה מכנית של הקרנית בשל חיתוך כל השכבות ,שהוא גורם סיכון למשך כל החיים לפתיחת הפצע הניתוחי בעקבות חבלה.

בשל מגבלות אלו ועל מנת להימנע מהן, פותחו בשנים אחרונות שיטות חדשות להשתלת קרנית באמצעותן ניתן להשתיל רק את שכבות הקרנית הרצויות. בחולי קרטוקונוס משתית הקרנית מעוותת אך שכבת תאי האנדותל תקינה לכן החלפת המשתית בלי להחליף את שכבת תאי האנדותל תפחית במידה משמעותית את סכנת הדחייה החיסונית וכישלון השתל. בחולה עם בצקת בקרנית עקב פגיעה בשכבת האנדותל תוחלף רק שכבת האנדותל מתורם בריא והמשתית תישאר במקומה, וכך נמנע החלשה מכאנית של הקרנית ועיוות פני הקרנית.

השתלת קרנית בעובי מלא

Penetrating Keratoplasty (PKP)

בשיטה זו מסירים כפתור קרנית בעובי מלא, כלומר כל שכבות הקרנית, מעין החולה ותופרים במקומה כפתור קרנית בגודל המתאים מתורם. משתמשים בטכניקה זו כאשר כל שכבות קרנית החולה פגועות או כאשר מסיבה כלשהי לא ניתן לבצע השתלה למלרית. בשיטה זו משיגים תוצאות מצוינות מבחינת חדות ראיה אך חסרונותיה רבים ומוזכרים למעלה.

השתלת קרנית שכבתית אחורית

Descemet's stripping automated endothelial keratoplasty (DSAEK)

ב-DSAEKE יוצרים פתח קטן בדופן עין החולה דרכה מכניסים כפתור קרנית מתורם בעובי של כעשירית המילימטר. סוגרים את הפתח שיצרנו ב 2-3 תפרים ואת שתל הקרנית מצמידים לקרנית החולה ע"י בועת אוויר. בשיטה זו ההחלמה מהירה עם שינוי תשבורת של בערך +1.0 דיופטר עקב תוספת העובי והחשוב מכל אין צורך להוציא תפרים או בעדשות מגע. הסיבוך השכיח ביותר הוא אי היצמדות של השתל למקומו מיד לאחר הניתוח. סיבוך זה מופיע בעד 30% מהניתוחים. הטיפול בסיבוך זה הוא ע"י הזרקת בועת אוויר חוזרת להצמדת השתל. סיבוכים נוספים, שכיחים פחות, הם: עכירות באזור המגע בין הקרניות, הפרדות מאוחרת של השתל ודחיית אנדותל.

השתלת קרנית שכבתית קדמית

(Deep Anterior Lamellar Keratoplasty (DALK

ה- Big Bubble שייך לקבוצת השתלות הלמלריות הקדמיות. שיטות אלה נועדו לשמר את תאי האנדותל הבריאים ולהחליף את שכבות הקרנית הקדמיות הבעייתיות לדוגמא בקרטוקונוס, עכירויות וצלקות בקרנית.

ב- Big Bubble מבצעים חתך ברב עובי הקרנית החולה ואז בעזרת מזרק עם מחט דקה בקצהו מזריקים אוויר לעומק הקרנית. האוויר המחפש דרך להתפשט בקלות יפריד את אזור המגע החלש ביותר בין שכבות הקרנית והוא בין הסטרומה לקרום הדצמט . כך נקבל בועת אוויר החוצצת בין הסטרומה מקדימה לבין הדצמט והאנדותל מאחור. משלימים את חיתוך עיגול הסטרומה ונקבל בקרנית המארחת דצמט חשוף. משתל קרנית התורם נקלף את האנדותל עם הדצמט ונניח על שארית קרנית המארח. כך נקבל אנדותל ודצמט של המארח ומעליהם יתפרו הסטרומה ואפיתל התורם. בטכניקה זו משמרים את אנדותל החולה וכך הסיכוי לדחייה או לכישלון השתל פוחת וכן הניתוח מתבצע ללא כניסה לתוך העין. יש מעט פירסומים בספרות המבוקרת לגבי תוצאות וסיבוכים. מפרסומים אלה עולה שאין הבדל משמעותי בחדות הראיה המיטבית בהשוואה בין שיטה זו לבין השיטה של השתלת קרנית מלאה. הסיבוך השכיח ביותר הוא קרע של הדצמט הגורם למעבר להשתלת קרנית בעובי מלא. סיבוכים אחרים שכיחים פחות הם עכירות באזור המגע בין הקרניות, והיווצרות מרווח בין דצמט המארח לבין סטרומת התורם. לא קיים מיידע מבוסס לגבי שעור דחיות שתל וספירת תאי אנדותל.

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

27 תגובות על טכניקות להשתלת קרנית

  1. מאת זוהיר‏:

    מה האפשריות לתיקון הראיה עם צילנידר גבוה ומספר גבוה (12)
    לאחר השתלת קרנית בעובי מלא
    האם ניתן לבצע תיקון בלייזר ?

  2. מאת דוד צדוק‏:

    זוהיר
    אם יש צילינדר גבוה לאחר השתלת קרנית ניתן לתקן עי חתכים בקרנית, הוספת תפרים, או ניתוח לייזר
    יש לעשות טופוגרפיית קרנית ואז לשקול כל אחת מהשיטות הנ"ל
    בברכה
    דר' דויד צדוק

  3. מאת דוד צדוק‏:

    זוהר
    להערכתי עניתי לך במייל הפרטי שלך

  4. מאת ש. לוסיאן‏:

    שלום

    האם נפגשת במקרה של השתלת קרנית על עדשה קדמית {שהוכנסה לאחר שרופאה קרעה את הקופסית}

    יש כרגע בצקת בקרנית ורופאים שוקלים השתלה בשיטת שכבה אחת האם יש סיכוי להצלחה וניסיון ,כרגע יש לי עננות כבדה שטיפות נתרן כלורי ולוטמקס לא עזרו. תודה ל. ש.

  5. מאת דוד צדוק‏:

    אם יש מספיק מרווח בין הקרנית לעדשה אז כדאי לנסות השתלת קרנית בעובי חלקי . כלומר להשתיל רק את השיכבה האחורית , אם לא יצליח תמיד ניתן להשתיל שתל בעובי מלא

  6. מאת ש. לוסיאן‏:

    תודה אך הבנתי ששכבת האנדותל נפגעה בשל ניתוח ממושך ומסובך אז למה להחליף שכבה אחורית?האם תוך כדי הניתןח יש מצב שהרופא מסנה תוכנית? האם יחליפו את העדשה בניתוח ואיך ידעו את מספרה אם לא בודקים קודם? מה זה A.VIT אחרי ולפני העדשה.האם אתה מכיר מקרים שהצליחו במצב כמו זה??והאם יש לך רופא מומחה הכי טוב שיש למקרה זה?למה רופאים מנתחים עושים טעויות כה גורליות ושולחים בהינף יד להשתלה ולא לוקחים אחריות?? תודה ל.ש

  7. מאת דר' דויד צדוק‏:

    כדאי לשקול השתלה של השיכבה האחורית אך שוב זה תלוי במבנה החלק הקידמי של העין לאחר ניתוח הקטרקט. לגבי חדות ראיה קשה לענות מאחר ותלוי אם יש בצקת ברשתית בעיקבות ניתוח הקטרקט
    אשמח לעזור לך בבית חולים אסף הרופא

  8. מאת גיל אריק‏:

    אני חייב לעבור ניתוח להשתלת קרנית וזאת עקב קרטוקונוס מתקדם ,
    מה הסיכון בניתוח והפגיעה בראייה ?

  9. מאת דוד צדוק‏:

    רוב הסיכויים שראיתך תשתפר עם עדשות מגע. הניתוח נועד לאפשר להרכיב עדשת מגע הוא לא נועד לעשות אותך בריא. הסיכונים הם דחיית שתל , כישלון של השתל, זיהום בשתל, קטרקט, צילינדר גבוה מאוד

  10. מאת בר‏:

    שלום רב
    שמי בר אני בת 25, סובלת מקרעטוקנוס מתקדם בשתי העניים , מרכיבה כ13 שנה עדשות מגע קשות ,עין ימין ללא עדשת מגע כבר שנים מכיוון שהיא לא מצליחה לקלוט עדשה לעומת עין שמאל שכן מצליחה לקלוט אבל עדיין הראייה מאוד ירודה , יש המון דלקות וחוסר תפקוד מוחלט לעיתים. אני מנסה להתחיל איזשהו תהליך לניתוח , לא כל כך ברור לי איך אני עושה את זה, האם זה ממומן ע"י קופות החולים או שאני אצטרך להשיג מימון? מהם אחוזי ההצלחה? האםם גם לאחר הניתוח אצטרך להרכיב עדשות מגע? האם אי פעם אוכל לראות ללא עזרים נלווים?

    אשמח לקבל תשובה מפורטת.. תודה מראש…

  11. מאת דוד צדוק‏:

    השתלת קרנית נועדה לאפשר לראות טוב יותר עם עדשת מגע . ההשתלנ לא תעשה אותך בריאה. הניתוח נעשה במערכת הציבורית בחינם או במערכת הפרטית תמורת תשלום . אחוזי ההצלחה נמדדים לפי שקיפות קרנית . כ 70% מהמנותחים עם קרנית שקופה לאחר 10 שנים

  12. מאת יחיעם הדס‏:

    איך ניתן ליצור קשר עמך ?

  13. נא להתקשר ל 03-5035490

  14. מאת משה‏:

    ד"ר צדוק שלום

    הנני בן 27. לפני כשנה עברתי השתלת קרנית בעין ימין בשיטת ה-big bubble כיום שנה אחרי אני עם צילינדר 6 (לפני ההשתלה היה 10) ועם מספר 2. בבדיקה שגרתית (הרחבת אישונים) שעשיתי לפני כמה ימים בעין של ההשתלה התגלה קטרקט שהוגדר במצב בינוני+ וכן חור ברשתית בעין ימין. כמו כן נתגלו בעין שמאל (העין הדומיננטית שרואה מצוין אך עברה ניתוח crosslinking) שלושה חורים ברשתית.

    הרופא ממליץ על ניתוח קטרקט בימין. את החורים ברשתית הוא סגר בעזרת לייזר. בעיות כלליות שיש לי הינה אסטמה וכבד שומני.

    שאלותיי אם כן:
    1. ממה עשויים להיגרם חורים ברשתית? האם יש לבדוק קיומה של מחלה כללית מסוימת?
    2. האם ניתוח קטרקט בעין המושתלת לא עשוי להביא לדחייה של השתל?

    בתודה מראש על המענה

  15. סביר להניח שהחורים ברשתית שלך הם חורים ניוונים ללא מחלות .
    הסיכוי לדחיית שתל נמוך מאחר ויש לך את האנדותל של עמצך ולא של תורם . אם כי תיתכן דחייה סטרומלית אך זה נדיר
    הכי חשוב לוודא שאכן יש צורך בניתוח קטרקט . תבקש להיבדק עי רופא נוסף טרם ההחלטה על ניתוח קטרקט . אם אכן אתה זקוק לניתוח הקטרקט כדאי לשקול הורדת הצילינדר עי פתיחת הצלקת הניתוחית בחלקים מסויימים של הצלקת או להשתיל עדשה עם תיקון צילינדר (עדיף לנסות לפתוח את הצלקת)

  16. 1. סביר להניח שהחורים ברשתית הם ניוונים ולא דורשים כל טיפול אלא אם יש סימנים של קרע ולא חור ניווני.
    2. כל מצב של ערעור המערכת החיסונית כולל ניתוחים, מחלות חום, חיסונים ועוד עלולים לגרום לדחיית שתל . דחיית שתל בביג-בבל נדירה אך תיתכן דחייה של הסטרומה . לכן חייב להיות במעקב . כדאי לוודא שחייה ניתוח קטרקט טרם החלטה סופית לנתח

  17. מאת מאיר רובס‏:

    רציתי לשאול ,אני אחרי השתלת קרנית בעין שמאל כבר חודש וכמה ימים וקשה לי לתפקד העין מאוד אדומה ודומע המון וקשה לי בשמש.האם זה מצב נורמאלי ?הרופה נתן לי לקחת סטרודקס

  18. תיתכן אי נוחות וסינוור אך אודם משמעותי לא אמור להיות לאחר חודש . יש לברר עם הרופא מדוע העין אדומה

  19. מאת מאיר רובס‏:

    פרופסור דוד צדוק תודה לך על היעוץ.באותו יום כבר הגעתי אל הרופה שניתח אותי ומיד שינה לי את הטיפות ולאחר יום אחד התחלתי להרגיש טוב ונעלמה ההדמומיות שהיתה לי.קצת עוד קשה לי לראות ברור וקצת מסנוור בזה אני יודע שצריך קצת יותר זמן.

  20. מאת שלמה‏:

    שלום
    אם יש לי מספר שעולה ועולה והיום אני בן 31 והמספר עומד על 15 בערך הייתי אצל ראש מחלקה בהדסה שהתנה ניתוח לייזר רגיל בעצירת המספר אבל לצערי הוא ממשיך לעלות, האם יש פתרון לזה ועוד האם מדובר בהוצאה שהקופ״ח עוזרת או ביטוח לאומי?

    תודה

  21. אין שיטה לעצור את עליית המספר. אם אין קטרקט המתפתח וגורם לשינוי במספר אז ניתן לנסות משקפיים ביפוקל עם פס רחב במרכז. תאורטית זה אמור להאט את עליית המספר . הרוסים עשו ניתוחים לחיזוק לובן העין (סקלרה), עי השתלת סקלרה מתורמים שנפטרו.

  22. מאת someone‏:

    הי בוצע ניתוח לייזר לפני 4 שנה, ככל הנראה לא היו אמורים לנחת עם עובי קרנית כמו שלי.
    כרגע בעין שמאל בעיה של עיוות הקרנית, קרוס-לינקין, הראיה מרוחה ומטושטשת.
    האם אתה ממליץ על ניתוח השתלת קרנית או טיפול באור?
    אודה למידע כיצד אוכל לשפר את הראיה ולעצור את הבעיה

  23. אם נוצרה בקרנית תופעה דמויית קרטוקונוס אז כדאי לעשות קרוסלינקינג על מנת לעצור את ההתקדמות ולהרכיב עדשת מגע. כל טיפול אחר (אני חוזר,אבל כל טיפול אחר) לא יבטיח לך שלא תזדקק לעדשות מגע.

  24. מאת דוד אליאס‏:

    לפני עשר שנים עברתי אצלך ניתוח מוצלח מאד של השתלת קרנית בעין שמאל , בגלל מחלה בעין הזדקק לניתוח קטראקט יחד עם השתלת קרנית בעין ימין, כשלוש שעות לאחר ניתוח עכב לחץ חזק של 60 בעין הוצא הגז מבלון שהיה אמור לשמור על השתל , היום לאחר שבוע הוחלט שוב להכניס בלון גז לעין , כרגע סובל מבצקת בעין ומטופל במי מלח , טיפות אנטביוטיקה וטיפות על בסיס סטרואידים, השאלה בגלל שבפעם קודמת העין דחה את הבלון האים הטיפול היחיד זה שוב החדרה של בלון גז לעין או שיש אפשרות אחרת

  25. סביר להניח שבוצע ניתוח השתלת קרנית אחורית DMEK או DSAEK. את שתל הקרנית הנל מצמידים למקום עי בועת אוויר . לעיתים הבועה גורמת לעליית לחץ בעין ויש לנקזה. הבעיה בניקוז מוקדם של בועת האוויר היא בהיפרדות השתל ממקומו ואז יש צורך בבועת אוויר נוספת.
    השאלה היא האם השתל לא הוכנס הפוך ואז בכל מקרה הוא יפרד ממקומו ללא קשר לבועת האוויר

  26. מאת מלי‏:

    שלום
    מעונינת לברר יעילות טיפול tpk לקרנית עכורה
    ולתאם בדיקת התאמה ומה מחיר הטיפול

  27. טיפול PTK נועד לטפל בעכירויות שיטחיות של הקרנית. יש לבצע בדיקת OCT או צילום שיימפלונג להעריך עומק העכירות על מנת לקבוע האם הטיפול רלוונטי. יש לזכור שטיפול זה עלול לגרום לשינוי במספר משקפיים.
    הטיפול רק במכוני לייזר להסרת משקפיים. בעוד כחודשיים נציע טיפול זה במחלקת העיניים בשערי צדק אותה אני מנהל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *