קרוסלינקינג (קישור צולב) – הטיפול בקרוסלינקינג לעצירת התקדמות מחלת הקרטוקונוס תופס תאוצה ועם הנסיון מופיעות טכנולוגיות חדשות. הוצגו עבודות לגבי טיפול בקרוסלינקינג ללא הסרת שיכבת האפיתל. יתרונות – החלמה מהירה יותר ופחות כאב. חסרונות – חדירות פחותה לקרנית ולכן הטיפול שיטחי מאוד. לא ברור עד כמה הטיפול השיטחי יעיל בהשוואה לטיפול המקובל הכולל הסרת האפיתל. על כן, בשלב זה עד אשר יצטבר יותר ידע כדאי להמשיך בטיפול המקובל של קרוסלינקינג עם קילוף אפיתל

ניתוחי קטרקט (ירוד) בלייזר – הלייזר נועד לחתכים שעושים בקרנית על מנת להיכנס לתוך העין ולחיתוך הקופסית הקידמית של העדשה על מנת שנוכל לטפל בעדשה העכורה. לא הוצגו עבודות המדגימות בצורה ברורה יעלות הניתוח בלייזר בהשוואה לשיטה המקובלת. חסרונות – הלייזר מייקר את הניתוח ומכפיל את זמן הניתוח .

שריטה חוזרת בקרנית נובעת מחוסר היצמדות של שכבת האפיתל, השכבה החיצונית של הקרנית, לקרום הבסיס שלה. הפרעה זו גורמת לכאב עז מאחר ואיבוד תאי האפיתל חושף את קצות העצבים בקרנית. בדר"כ יש סיפור קודם של חבלה בקרנית כגון פגיעה מאצבע, נייר, מגבת אך תתכן גם מחלה ניוונית של הקרנית החושפת לשריטות חוזרות.

התסמינים כוללים כאב חד ועז בעין, תחושת גוף זר, רגישות לאור, טשטוש ראיה ודמעת בעיקר בזמן פקיחת העיניים. הסימנים כוללים פצע בקרנית או שכבת תאי אפיתל לא סדירה ולעיתים ניתן לראות פסים כדוגמת טביעת אצבע או שלפוחיות זעירות בשכבת האפיתל. בבדיקת עיניים נתן לצבוע את אפיתל הקרנית בפלורסאין (צבע צהוב) ותחת אור כחול נתן לזהות את מקום השריטה וגודלה.

המטרה המידית של טיפול בשריטה הינה הקלה על הכאב העז בעין ויצירת שכבת אפיתל חדשה, שתהיה יציבה דיה על מנת למנוע את קילופה בשנית. רוב המטופלים יגיבו לטיפול השמרני, אולם בחלק מהמקרים יהיה צורך בהתערבות ניתוחית וזאת בהתאם למצב ולחומרה. באירוע ראשון של שריטה בקרנית ניתן להסתפק בדר"כ בחבישה עם משחה אנטיביוטית או הנחת עדשת מגע על העין למשך מספר ימים. על מנת להוריד את ההסתברות לשריטות חוזרות בהמשך החיים כדאי להמשיך טיפול במשחה מידיי לילה לפני השינה למשך מספר שבועות גם אם חשים בטוב. כאשר יש שריטות חוזרות, יהיה צורך בשימוש קבוע בתחליפי דמעות ומשחה מידיי לילה, תמיסת מי מלח (סליין 5%) ועדשות מגע טיפוליות לתקופה ממושכת. השימוש במשחה מידיי לילה בדומה לשימוש בעדשת מגע נועדו להגן על אפיתל הקרנית מתנועת העפעפיים בזמן פקיחת העיניים.

טיפול שמרני אחר הינו שימוש בטיפות סטרואידים וכדורי דוקסילין למשך מספר חודשים. התיאוריה שבבסיס הטיפול הזה הינה עליה של חומרי הדלקת בחולים עם ארוזיות חוזרות. חומרי הדלקת גורמים לפגיעה בחיבור שבין תאי האפיתל לבין ממברנת הבסיס שלהם. יש לזכור שסטרואידים בטיפות עלולים לגרום לעליית לחץ תוך עיני וירוד (קטרקט, עכירות העדשה בעין) לכן חייבים להיות במעקב רופא עיניים. דוקסילין הינה אנטיביוטיקה ממשפחת הטטראציקלינים אשר יש לה גם פעילות אנטי דלקתית ולא רק אנטי זיהומית. אנו למעשה משתמשים בפעילות האנטי דלקתית. על מנת להפחית בתופעות הלוואי של כאב בטן ניתן ליטול רק 50 מ"ג ליום (חצי כדור).

הטיפולים הניתוחיים כוללים: קילוף אפיתל (עם או ללא תוספת לייזר), דיקור הקרנית בעזרת מחט. במקרים בהם הטיפול השמרני לא עזר, ניתן לשקול התערבות ניתוחית שמטרתה קילוף רקמת האפיתל על מנת לאפשר ריפוי מבוקר ויעיל יותר של הפצע בקרנית. את קילוף האפיתל ניתן לבצע מכאנית בעזרת מטוש או אלכוהול. שיטת קילוף נוספת הינה באמצעות אקסימר-לייזר (PTK) הכולל ליטוש עדין ומדויק של רקמת קרנית עמוקה יותר מבלי לגרום נזק לרקמה מסביב. השימוש בלייזר עלול לגרום לשינוי בכוח תשבורת הקרנית כלומר שינוי במספר המשקפיים. על כן, השימוש בלייזר עדיף כאשר יש שריטה חוזרת עם מיקום מאוד מוגדר. דיקור הקרנית ע"י מחט יעיל במקרים בהם שטח השריטה החוזרת קטן והשריטה אינה במרכז הקרנית מאחר והדיקור יוצר צלקות עדינות בקרנית העשויות להשפיעה על איכות הראיה.

בלפריטיס הינה דלקת עפעפיים שכיחה שלעיתים מלווה בזיהום חיידקי, תסמינים של יובש בעיניים ומחלות עור כמו אקנה רוזציאה.

למרות שהמחלה שכיחה קשה לרפאה ולהיפטר מהתסמינים הכוללים צריבה, הפרשות על הריסים, דמעת, אודם בלחמיות ובעפעפיים, גרד בעיניים ובעפעפיים ותחושת גוף זר.

טיפול

הטיפול החשוב והמרכזי בבלפריטיס הינו שמירה על היגיינת עפעפיים כלומר ניקוי העפעפיים ע"י פולידין לעיניים, תכשיר אנטיספטי יעיל ביותר וזול מאוד, או בעזרת תכשירים מיוחדים ויקרים כמו Steri-lid. טרם הניקוי יש לעשות קומפרס רטוב וחם על העפעפיים על מנת לרכך את ההפרשות על הריסים ובנקבוביות הסתומות. מלבד הניקוי  לעיתים יש צורך גם בתרופות במתן מקומי או פומי (כדורים). בנוסף, בחלק מהחולים ניתן לטפל בתכשירים המכילים חומצת שומן אומגה-3 , המצויה  בשמן דגים וזרעי פישתן, לשם שיפור ההפרשה מבלוטות החלב (מייבומיאן) התורמת לסיכת הדמעות והרגשה הנוחה בעיניים.

כאשר יש חשד למרכיב חיידקי יש צורך בטיפול אנטיביוטי מקומי בנוסף לניקוי העפעפיים. בלפריטיס חיידקית ללא טיפול עלולה לגרום לנשירת ריסים, היפוך עפעף וצמיחת ריסים לכיוון העין.

גורם נוסף לבלפריטיס הינה כנימה מיקרוסקופית בשם Demodex  המצויה גם באוכלוסיה בריאה ומסיבה לא ברורה בחלק מהאנשים גורמת לדלקת עפעפיים. לשם אבחון כנימה זו יש לתלוש ריס ולחפשה תחת מיקרוסקופ קרוב לשורש השערה. הטיפול בכנימה זו הוא ע"י שמן עץ התה. יש לטפל בתכשיר המיועד לעיניים מאחר והתכשיר המיועד לעור צורב מאוד במגע עם לחמית העין. מטרונידזול,  הינו תכשיר אנטי-פרזיטי, העשוי גם הוא לעזור בטיפול בכנימה.

בחולים אשר הטיפול המקומי לא עזר ניתן לנסות טיפול בכדורי טטראציקלין או דוקסילין למשך מספר חודשים. אלה הם כדורי אנטיביוטיקה שלהם גם פעילות אנטידלקתית המשפרת את ההפרשה מבלוטות החלב הסתומות. מאחר וזו אנטיביוטיקה שנוטלים דרך הפה היא גם משפיעה על כל חיידקי מערכת העיכול ועלולה לגרום לבעיות במערכת העיכול.

בשנה האחרונה פותחו טיפות עיניים Azasite מקבוצת המקרולידים (ממשפחת האריתרומיצין) תרופה זו עדיין לא משווקת בארץ.  טיפות אנטיביוטיקה אלה הוכחו כיעילות בחלק מהחולים עם בלפריטס.

בשנים האחרונות אנו, רופאי העיניים, רואים יותר ויותר חולים לאחר דלקת עיניים וירלית המתלוננים על:

• ירידה בראיה
• סינוור
• כפל ראיה, אי נוחות ודקירות בעין אחת או שתים

ההסבר לתופעה זו לא ידוע אך ההנחה היא שחלקי וירוס, בתוך ריקמת הקרנית, גורמים לתגובה דלקתית המתבטאת בעכירויות בקרנית. עכירויות אלה הן הגורמות לתסמינים עליהם מתלוננים החולים. הטיפול הטוב ביותר בעכירויות הנ"ל הוא ע"י סטרואידים בטיפות עיניים. ברוב המיקרים הטיפול הינו ממושך מאוד ועלול להימשך חודשים רבים כאשר כל נסיון להיגמל מטיפות הסטרואידים מלווה בחזרה של העכירויות. לכן לעיתים יש להמשיך טיפול במינון החזקה מינימלי לחודשים תוך מעקב קפדני אחר הלחץ התוך עיניי ועדשת העין. טיפול ממושך בסטרואידים עלול ליגרום לעליית לחץ תוך עיניי והופעת עכירות של העדשה בעין (קטרקט).

לעיתים ניתן לנסות טיפול בטיפות עיניים ציקלוספורין או במשחה פרוטופיק. טיפות עיניים ציקלוספורין צורבות מאוד וניתן להשיג בצורה מיסחרית בשם רסטזיז (RESTASIS) בו ריכוז החומר הפעיל נמוך מאוד. ניתן להשיג תרופה זו גם ברקיחה מיוחדת בריכוז גבוה בהרבה. פרוטופיק הינה משחת עור עם שימוש חורג לטיפול בדלקות עיניים שונות ועשוי לעזור בחלק מהמקרים של עכירויות בקרנית. הפרוטופיק דומה במבנה החומר הפעיל לציקלוספורין אך פעיל ויעיל ממנו בעשרות מונים. שתי הבעיות עם פרוטופיק הן שהחומר לא מאושר לשימוש בעיניים ולמעשה נעשה שימוש חורג במשחת עור וכן יש על האריזה אזהרה של ה FDA שהתרופה עלולה ליגרום להופעת גידולים.

האפשרויות הטיפוליות בדלקת לחמית ( Allergic Conjunctivitis) התרבו בשנים האחרונות. ההתמקדות בפיתוח תרופות לאלרגיה בעיניים קשורה ישירות לעליה בשיעור הסובלים מאלרגיה באוכלוסייה הכללית. הארעות של דלקת לחמית אלרגית בארצות הברית מוערכת בכ- 16% מהאוכלוסייה. (1). החולים בדלקת לחמית אלרגית מבקשים טיפול תרופתי להקלה על סבלם ולשיפור איכות חייהם על כן יש לידע את הרופאים על קיומם של טיפולים חדישים. המחקר המקיף בתחום האלרגיה מאפשר לנו להבין טוב יותר את מכלול התהליכים הקשורים בתופעה. הבנת התהליך הדלקתי הכולל את תאי הפיטום (mast cells) , IgE , היסטמין, פרוסטאגלנדינים, לאוקוטריינים וציטוקינים מאפשרת לפתח תרופות יעילות יותר בהשוואה לתרופות מהדור הקודם.

הטיפול התרופתי נועד להתערב בשלבים השונים של שרשרת התהליך הדלקתי. התהליך הדלקתי מתחיל בהצגת האלרגן ל IgE שעל תאי הפיטום שבלחמית. קיימים שני סוגי תאי פיטום
secreting (MCTS) ו- tryptase/chymase secreting (MCTCS) (2). האחרון הוא המרכיב העיקרי של תאי הפיטום בלחמית בבריאים (95% מתאי הפיטום בלחמית) ועד ל- 100% בחולים עם דלקת עיניים אלרגית (3). שפעול ה IgE גורם לתאי הפיטום לשחרר היסטמין הנקשר לקולטני היסטמין הגורמים לאודם, גרד ונפיחות בעיניים. בשלב זה התרופות יכולות לפעול על מספר מטרות: תאי הפיטום, היסטמין וקולטנים להיסטמין. במקביל לשחרור ההיסטמין מתאי הפיטום יש גם שחרור של פרוסטאגלנדינים ולאוקוטריאנים הגורמים להפרשה, בצקת בלחמית ועליה בחדירות כלי הדם. טיפול המכוון לייצור ושחרור פרוסטאגלנדינים ולאוקוטריאנים יחסום חלק זה של התגובה האלרגית. תאי הפיטום מפרישים ציטוקינים כדוגמת האינטרלוקין (IL-4, IL-5) , tumor necrosis factor (TNF) , platelet activating factor (PAF) ו- platelet activating factor (PAF) הגורמים להתמשכות התגובה האלרגית ע"י גירוי ליצור intercellular adhesion molecule 1 (ICAM-1) ו- vascular cell adhesion molecule 1 (VCAM-1) . ה- ICAM-1 גורם לדלקת בלחמית המערבת אאוזינופילים, נאוטרופילים ולימפוציטים. טיפול בכל הגורמים הנ"ל עשוי למנוע את התמשכות הדלקת ואת הנזק ללחמית.

תרופות

ישנן קבוצות שונות של תרופות לטפל בדלקת לחמית אלרגית: מכווצי כלי דם, אנטיהיסטמנים, מייצבי קרום תאי פיטום (mast cell stabilizers) , תרופות עם מנגנון פעולה כפול (dual-action agents) , nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAID) , סטרואידים ותרופות אימונוסופרסיביות כדוגמת הציקלוספורין והטקרולימוס.

התרופות מכווצות כלי דם, כדוגמת הויזין (Visine) והסטילה (Stilla) , נפוצים מאוד אך לא מומלצים מאחר ואינם ספציפים ואינם מתערבים פרמקולוגית בשרשרת הארועים המובילים לתגובה האלרגית. התרופות הנ"ל פועלות תוך זמן קצר מאוד להקלה על האודם בעיניים אך פעילותן נמשכת לזמן קצר ובשימוש תכוף אף עלולה להיות החמרה באודם לאחר חלוף השפעת התרופה.

בדלקת לחמית אלרגית תרופות אנטיהיסטמיניות במתן מקומי לעין יעילות הרבה יותר מאשר במתן פומי (כדורים, סירופ). למרות יעילותן הרבה של הטיפות האנטיהיסטמיניות והשיפור המהיר בתסמינים השימוש בהן פוחת וזאת עקב השפעתן על הסימפטומים המיידיים בלבד ללא השפעה על מניעת הופעת הסימפטומים והסימנים.

השפעת התרופות המייצבות את תאי פיטום (mast cell stabilizers) איטית בהשוואה לאנטיהיסטמינים אך הן תרופת הבחירה באלרגיות מסוימות. התרופה מונעת את הדגרנולציה מתאי הפיטום ובכך נמנעת שרשרת האירועים המובילה לתסמינים ולסימנים של האלרגיה. התרופות בקבוצה זו יעילות בעיקר בחולים עם דלקת אביבית (vernal keratoconjunctivitis) ובדלקות על רקע של הרכבת עדשות מגע.

לתרופות בעלות מנגנון פעילות כפול השפעה מיידית על הסימפטומים ועל מניעת הופעתם. התרופות הנ"ל פועלות כאנטיהיסטמינים ע"י מניעת קשירת היסטמין לקולטנים להיסטמין ובנוסף מונעים דגרנולציית תאי הפיטום. כאנטיהיסטמינים הם מביאים להקלה מיידית בתסמינים וכמייצבי תאי פיטום הם מגינים מהתגובה האלרגית המאוחרת. על כן התרופות בעלות מנגנון פעילות כפול יעילות במניעה וטיפול בדלקת לחמית עונתית, דלקת לחמית רב-שנתית, דלקת לחמית אטופית, דלקת אביבית ודלקת לחמית מעדשות מגע.

ה- NSAID המעקבים פרוסטאגלנדינים (לדוגמא טיפות עיניים וולטרן) משפיעים על הפרשת ריר, תסנין תאי, אודם ובצקת לחמית. במבחנים השוואתיים טיפות עיניים ממשפחת ה- NSAID הדגימו יעילות נמוכה בהשוואה לתרופות עם מנגנון פעיות כפול (4).

כמו בכל המחלות האלרגיות מגיעים לתכשירים הסטרואידים היעילים בכל המחלות והתופעות האלרגיות. הסטרואידים מעכבים יצור תוצרי תאי הפיטום. למרות יעילותם הרבה, הסטרואידים משמשים כקו האחרון לטיפול מאחר והשפעתם מוגבלת לפרק הזמן בו הם ניתנים ויש להימנע משימוש ממושך עקב תופעות לוואי כגון ירוד (קטרקט) וברקית (גלאוקומה) (5,6). במקרים קשים במיוחד ניתן לטפל בהזרקה מקומית של סטרואידים ארוכי טווח לעפעף. אך לטיפול זה שתי מגבלות. מגבלה אחת היא יעילות פוחתת של הזרקות כאשר נדרשות הזרקות חוזרות ומגבלה אחרת נעוצה בתופעות הלוואי ללא אפשרות לעצור את ההשפעה של החומר המוזרק.

בשנים אחרונות נכנסו לשימוש תכשירים אנטי דלקתיים שלא על בסיס סטרואידלי. המדובר בציקלוספורין ובניגזרת שלו הטקרולימוס שניהם תכשירים רבי עוצמה המדכאים את המערכת החיסונית אולם ללא תופעות לוואי של סטרואידים. הציקלוספורין מומס בממסים שונים וגורם לצריבה קשה בהזלפה לעין על כן השימוש בתרופה זו מוגבל מאוד. כאמור הטקרולימוס הוא נגזרת של ציקלוספורין ופוטנטי ממנו במאות מונים. לאחרונה סיימנו במחלקת העיניים בבית חולים אסף הרופא מחקר בו טיפלנו בחולים עם דלקת אביבית קשה במשחת עור טקרולימוס (Protopic 0.03%) במתן מקומי ללחמית העין עם שיפור ניכר הן בתסמינים והן בסימנים עם מעט מאוד תלונות על צריבה וללא נזק קליני לרקמות החיצוניות של העין.

בבליוגרפיה

1. The International Study of Asthma and Allergies in Childhood (ISAAC)Steering Committee. Worldwide variation in prevalence of symptoms of asthma, allergic rhinoconjunctivitis, and atopic eczema: ISAAC. Lancet 1998; 351:1225-1232.
2. Yanni JM, Sharif NA, Gamache DA, et al. A current appreciation of sites for pharmacological intervention in allergic conjunctivitis: effects of new topical ocular drugs. Acta Ophthalmol Scand 1999; 77 (Suppl. 228):33-7.
3. Irani AM, Butrus SI, Tabbara KF, Schwartz LB. Human conjunctival mast cells: distribution of MCT and MCTC in vernal conjunctivitis and giant papillary conjunctivitis. J Allergy Clin Immunol 1990; 86:34-40.
4. Deschenes J, Discepola M, Abelson MB. Comparative evaluation of olopatadine ophthalmic solution (0.1%) using the provocative antigen challenge model. Acta Ophthalmol Scand 1999; 77:47-52.
5. Mcghee CNJ, Dean S, Danesh-Meyer H. Locally administered ocular corticosteroids: benefits and risks. Drug Safety 2002; 25:33-55.
6. Tabbara KF, Al-Kharashi SA. Efficacy of nedocromil 2% versus fluorometholone 0.1%: a randomized double-masked trial comparing the effect on severe vernal keratoconjunctivitis. Br J Ophthalmol 1999; 83:180-4.

מטרת הטיפול בחולים עם קרטוקונוס היא לתקן את חדות הראייה. במקרים לא קשים, אפשר להשיג זאת בעזרת משקפיים ובמקרים מתקדמים יותר יש צורך בעדשות מגע. כאשר מתפתחת חוסר סבילות לעדשות מגע או כאשר עדשות המגע נופלות לעיתים קרבות ניתן לשקול השתלת טבעת לקרנית. הטבעת הינה פיסת פלסטיק בצורת חצי עיגול המושתלת לתוך הקרנית דרך חתך זעיר ותפקידה לשטח את הקרנית על מנת שעדשת מגע תשב טוב יותר על הקרנית ולא תיפול. במקרים קשים (כ 20% מחולי קרטוקונוס) עשוי להיווצר הצורך בהשתלת קרנית. למרות שיעור ההצלחה של 95% בהשתלות קרנית המבוצעות בקשר לקרטוקונוס, כרוכים בנוהל זה סיכונים רציניים, כמו בכל ניתוח אחר. גם אם השתלת קרנית תפתור את הבעיה הבסיסית של אי- סדירות משטח הקרנית, בדרך כלל יהיה צורך בהרכבת משקפיים או עדשות מגע לתיקון הראייה.

כל הטיפולים הנ"ל נועדו לשפר חדות ראיה אך אינם עוצרים את התקדמות הקרטוקונוס. הקרוסלינקינג (collagen crosslinking) הינו הטיפול היחידי עד כה שנועד לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. בשיטה זו משולבים ריבופלבין
(ויטמין B2) וקרינה אולטראסגולה (UVA) לשם חיזוק סיבי הקולגן המרכיבים את רוב עובי הקרנית. שיטה חדשנית זו עדיין בשלבי מחקר. מפרסום תוצאות המחקרים עולה כי בטווח של כ- 7 שנים מהטיפול ברב המקרים נעצרה התקדמות הקרטוקונוס ובחלקם אף הייתה השטחה של הקרנית. טיפול זה אינו בסל הבריאות במדינתנו ומחלקת העיניים במרכז רפואי אסף הרופא בה אני מבצע טיפול זה הינה המחלקה היחידה בארץ שקיבלה את אישור משרד הבריאות לביצוע הטיפול הנ"ל בישראל.

מהלך הטיפול

בחדר ניתוח בהרדמה מקומית מבוצעת הסרת שכבת התאים העליונה, האפיתל, מהקרנית. מזליפים טיפות ריבופלבין על העין מדיי מספר דקות ואח"כ מאירים את העין ע"י מנורת UVA למשך 30 דקות. עם סיום הטיפול תונח עדשת מגע רכה על העין למשך 3 ימים. השיפור בחדות הראיה עד לרמה הטרום ניתוחית עשוי להימשך מספר שבועות.

אחוז הסיבוכים נמוך ביותר ורוב הסיבוכים קלים. בקרות סיבוך עקב הטיפול כגון זיהום בקרנית או התלקחות הרפס יהיה צורך בטיפול אנטיביוטי או אנטיוירלי נוסף. לעיתים נוצרת עכירות מינימלית בקרנית הנעלמת לאחר כ- 3 חודשים.

אנו מקווים ומאמינים כי בעקבות הטיפול והשינוי הכימי במבנה הקרנית תיעצר התקדמות המחלה.

קרטוקונוס הינה הפרעה בעין האנושית הגורמת לעתים נדירות לעיוורון אך עלולה לפגום משמעותית בראייה.

אם הנכם סובלים מקרטקונוס, או הנכם קרובי משפחה או ידידים של חולה בקרטוקונוס, מידע זה מיועד לכם. המידע יעזור לחולה בקרטוקונוס להבין טוב יותר את ההפרעה שלו ותסייע למי שבאים במגע יומיומי עם חולי קרטוקונוס להעריך נכונה את מהות הבעיה והשפעתה על חיי המטופל.

השתדלתי למעט ככל האפשר בלשון טכנית ולתאר את העין האנושית ואת הקרטוקונוס במונחים קלים להבנה.

מהו קרטוקונוס ?

קרטוקונוס הוא מצב אשר בו התבנית העגולה של הקרנית מתעוותת, ומתפתחת בליטה דמוית חרוט הגורמת לפגם משמעותי בראייה. עיוות זה דומה להסתכלות בשלט רחוב דרך חלון מכוניתך בעיצומה של סופת גשמים עזה. בדרך כלל התפתחות העיוות איטית ועשויה להיבלם בשלב כלשהו, מבינוני עד חמור. כאשר קרטוקונוס מתפתח, הקרנית נעשית בולטת ודקה, תבניתה בלתי סדירה ולפעמים נוצרות צלקות.

קרטוקונוס הוא בדרך כלל מצב הניתן לטיפול, אולם כדי להבין מהו קרטוקונוס, יש להבין תחילה את מבנה ותפקיד הקרנית בתהליך הראייה.

הקרנית

העין נתונה בתוך מעטפת לבנה ונוקשה הנקראת לובן העין. הקרנית היא האשנב השקוף במעטפת זו המאפשר לדמות העצם שעליו מסתכלים לחדור בצורת גלי אור אל פנים העין. פני הקרנית הוא המקום שבו מתחיל האור את מסעו אל תוך העין. תפקיד הקרנית הוא לאסוף ולמקד דמויות חזותיות. מאחר שהיא נמצאת ממש בחזית, כמו זגוגית קדמית של מכונית, היא קרבן להתעללות רבה מצד העולם החיצוני.

הקרנית מעוצבת באמנות כזו, שרק העדשות היקרות ביותר מעשה ידי-אדם יכולות להשתוות למידת הדיוק שלה. חלקות הקרנית ותבניתה חשובות לתפקודה הנאות, באותה מידה שחשובה שקיפותה. אם נפגמות חלקות המשטח או צלילות הקרנית, הראייה משתבשת.

אף על פי שהקרנית נראית כקרום צלול אחד, היא למעשה מורכבת מחמש שכבות רקמה נפרדות אשר לכל אחת תפקיד ייחודי. השכבה החיצונית הדקה, הנקראת אפיתל, היא מחסום מפני זיהום הקרנית והעין. דרך כלל פגיעה באפיתל היא תנאי מקדים לחדירת גורם זיהומי אל השכבה האמצעית (משתית) של הקרנית, המורכבת מסיבי קולגן וחלבונים. השכבה הפנימית, תאי האנדותל, תפקידה להוציא את הנוזלים מהקרנית ולשמור על קרנית דקה

אנו יכולים לחיות עם צלקות גדולות מאוד על גופנו ללא בעיה, למעט פגיעה במראה האסתטי שלנו. לא כן, הקרנית! אפילו צלקת זעירה עלולה לפגום בראייה. בלי קשר לתפקוד חלקיה האחרים של העין, תשפיע קרנית מצולקת, עכורה או מעוותת על הראייה.

מה גורם לקרטוקונוס?

כפי שהסברנו קודם, קרטוקונוס מתאפיין בהבלטות של הקרנית, המעוגלת בדרך כלל, ומצב זה גורם לעיוות הראייה. תופעת הקרטוקונוס מוכרת לפחות מאתיים שנה, אף על פי שעד אמצע המאה שעברה לא קיבלה תיאור נכון ולא הופרדה מבעיות דומות בקרנית.

הסיבות למצב זה עדיין אינן ידועות למרות היכרותנו הממושכת עמו. במרוצת הזמן הצטבר אוסף גדול של מחקרים בנושא והוצעו תיאוריות רבות.

אחת ההשקפות המדעיות גורסת, כי קרטוקונוס הוא התפתחותי (כלומר גנטי) במקורו. מכאן משתמע, שהוא תוצאה של גדילה לא-תקינה, פגם מולד במהותו. לפי השקפה אחרת, קרטוקונוס מייצג מצב ניווני. השקפה שלישית מציעה, כי קרטוקונוס הוא משני לתהליך חולי אחר. רעיון זה נבע מהעובדה, שהוא עשוי להתגלות אצל ילדים עם תסמונת דאון או דלקות עיניים חוזרות ובדרך כלל פוגע בשתי העיניים.

הבסיס להשקפה, כי הקרטוקונוס מושפע מהתורשה, נעוץ בסדרת מחקרים המראים, כי לכ-13% מן המטופלים יש קרובי משפחה הסובלים ממחלה זו. אם אין בידך ראיות להופעת קרטוקונוס במספר דורות רצופים במשפחה, קיים סיכון של 1 ל- 10 בלבד שצאצאך יסבול מדרגה כלשהי של קרטוקונוס.

מי נפגע מקרטוקונוס?

תפוצתו הממשית של הקרטוקונוס אינה ידועה. המחלה אינה נחשבת לאחת ממחלות העיניים הנפוצות, אך ללא ספק אינה נדירה. ההערכה היא, שאחד מכל 2000 איש באוכלוסיה הכללית סובל ממחלה זו. הוא מופיעה בדרך כלל בצעירים בתקופת ההתבגרות המינית או בשנות העשרה המאוחרות. הוא נפוץ בעולם, בלא תבנית גיאוגרפית, תרבותית או חברתית מובהקת.

תסמינים וסימנים

התסמין הראשון לקיומו של קרטוקונוס אצל מטופל הוא טשטוש ועיוות הראייה. בשלבים המוקדמים ניתן לתקן מצב זה על ידי משקפיים, המחייבים שינויים תכופים מבחינת קוצר הראייה ותיקון האסטיגמציה. תהליך הידקקות ועיוות הקרנית נוטה להבלם סביב גיל 40 . בעזרת צילום הקרנית ע"י מכשיר הנותן מפה טופוגרפית של הקרנית ניתן לאבחן קרטוקונוס ולעקוב אחר התקדמות העיוות בקרנית. על מנת לקבל צילום אמין של הקרנית יש להימנע מהרכבת עדשת מגע למשך שבוע טרם הבדיקה. קורה שתהליך ההידקקות מהיר מאוד ובשלב מתקדם עלול המטופל לחוש ערפול פתאומי של הראייה באחת העיניים, שיעלם בתוך שבועות או חודשים. תופעה זו נקראת "מַיֶמֶת חריפה" ונגרמת עקב עירוי פתאומי של נוזל לתוך הקרנית המתוחה. במקרים מתקדמים נוצרות צלקות שטחיות בחוד בליטת הקרנית הגורמות להחמרה נוספת במצב הראייה.

כיצד מטפלים בקרטוקונוס?

מטרת הטיפול היא תיקון הראייה. במקרים לא קשים, ניתן להשיג מטרה זו בעזרת משקפיים. אולם רוב הסובלים מקרטוקונוס זקוקים לעשות מגע כדי לתקן את הראייה במידה מספקת. במקרים קשים עשוי להיווצר הצורך בהשתלת קרנית.

עדשות מגע

כאמור, בשלבים המוקדמים של הקרטוקונוס ניתן להשתמש במשקפיים לתיקון קוצר-ראייה ואסטיגמטיזם מתונים. עם התקדמות המחלה, המשך הידקקות והתבלטות הקרנית יוצר צורה מיוחדת של אסטיגמטיזם. צורה זו אינה ניתנת לתיקון בעזרת משקפיים ולעתים קרובות מטופלת בדרך הטובה ביותר בעזרת עדשות מגע.

כדי לתקן את עיוות הראייה המתגלה לעיתים קרובות אצל חולי קרטוקונוס, פותחו סוגים רבים של עדשות מגע. סוג העדשות הנפוץ ביותר נקרא "עדשה קשיחה חדירה לגז" (RGP). לעדשות אלה מספר תכונות העושות אותן אידיאליות לקרטוקונוס:

• הן מתקנות כמעט כל קוצר-ראייה ואסטיגמטיזם הקשורים לקרטוקונוס.
• הן מאפשרות לקרנית לנשום חמצן ישירות דרך עדשת המגע.
• קל להרכיב, להסיר ולנקות אותן.
• ניתן להתאים אותן בדיוק לפי התבנית המיוחדת של העין הפגועה בקרטוקונוס.

התאמת עדשות מגע לקרטוקונוס מחייבת זהירות רבה ומומחיות גדולה. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות ובהחלפות תכופות של העדשות, עקב שינויים קלים ובלתי צפויים בתבנית הקרנית.

נוסף לעדשות המגע הקשות (RGP) קיימות עדשות מסוגים אחרים: עדשות מגע רכות לפי הזמנה, עדשות מורכבות (עדשות קשות המורכבות על עדשות רכות), ועדשות סקלרליות. חשוב לזכור, כי יש כל הזמן חידושים והתקדמות בתחום עדשות המגע. לכן, אם ניסית בעבר עדשות מגע מסוג מסוים והניסיון לא עלה יפה עקב אי-נוחות או אי-תיקון-הראייה, כדאי מאוד להיפגש מפעם לפעם עם רופא העיניים שלך כדי לברר מה הם החידושים האחרונים בתחום הטיפול בקרטוקונוס. הרוב המכריע של בני אדם החולים בקרטוקונוס מרכיבים עדשות מגע בנוחות במשך כל היום ונהנים משיפור משמעותי בראייה. הרכבת עדשות מגע מאפשרת לרוב בני האדם לנהל אורח חיים שגרתי, עם הפרעה קלה או ללא כל הפרעה להשגת מטרות לימודיות, יעדי קריירה או פעילויות ספורטיביות ופעילויות פנאי. חשוב לזכור, כי מצליחנים רבים מרכיבים עדשות מגע: ספורטאים מקצוענים, שחקנים ושחקניות מפורסמים, מגישי תוכניות טלוויזיה, רופאים, עורכי דין ואנשי עסקים. בני אדם מכל שכבות האוכלוסייה למדו להערך את יתרונות החיים עם עדשות המגע. רובם החלו להרכיבן לאחר אבחנת המחלה והרוב המכריע ימשיכו להרכיבן בהצלחה במשך כל ימי חייהם. יש לציין כי למרות העובדה שעדשות מגע גורמות לעתים קרובות לשיפור משמעותי בראייה, הרכבתן אינה מרפאת קרטוקונוס ואינה משנה את מהלך המחלה.

טבעות בקרנית

כאשר מתפתחת חוסר סבילות לעדשות מגע או כאשר עדשות המגע נופלות לעיתים קרבות ניתן לשקול השתלת טבעת לקרנית. הטבעת הינה פיסת פלסטיק בצורת חצי עיגול המושתלת לתוך הקרנית דרך חתך זעיר ותפקידה לשטח את הקרנית על מנת שעדשת מגע תשב טוב יותר על הקרנית ולא תיפול. הטבעות עוזרות בחלק מהמנותחים למטרה הנ"ל ובחלק קטן מהמנותחים אף משפרת את הראיה עם משקפיים. שיפור הראיה עם משקפיים הוא מיקרי ולכן לא מומלץ להשתיל טבעות רק מתוך רצון להיפטר מעדשות מגע. הטבעות לא נועדו לעצור התקדמות קרטוקונוס.

קרוסלינקינג

הטיפול היחיד שנועד לעצור התקדמות קרטוקונוס הינו הקרוסלינקינג. מטרת טיפול זה לחזק את הקשרים בשלד הקרנית ע"י שימוש בטיפות ויטמין 2B (ריבופלבין) ואור אולטראסגול. ניתן לקרוא בהרחבה על טיפול זה בהפניה – קרוסלינקינג

השתלת קרנית

בכ- 20% מהמטופלים בקרטוקונוס יש צורך בהשתלת קרנית. בתהליך זה מסירים חלק גדול ממרכז הקרנית של האדם החולה בקרטוקונוס ומחליפים אותה בקרנית של אדם שנפתר זמן קצר לפי כן. קיימים בנקי עיניים, המרכזים קרניות בריאות של נפטרים ונענים לפניות של מנתחי עיניים הזקוקים לקרניות אלה. זוהי מערכת מאורגנת ומתוחכמת ביותר. ניתוחי השתלות קרנית נפוצים ביותר והצלחתם גדולה. סבירות הדחייה נמוכה יותר מבכל איבר מושתל אחר ואינה מחייבת לקיחת תרופות מדכאות חיסון במשך כל החיים, מאחר שאין אספקת דם לקרנית.

למרות שיעור הצלחה של 95% בהשתלות קרנית המבוצעות כטיפול בקרטוקונוס, כרוכים בניתוח זה סיכונים רציניים, כמו בכל ניתוח אחר. במקרים שבהם ההשתלה אינה מצליחה, ייתכן שהשתלות נוספות תצלחנה. ישנם מקרים נדירים של חזרת תופעת הקרטוקונוס בקרנית המושתלת או אבדן ראייה מלא בעקבות הניתוח. בדרך כלל נשקלת אפשרות השתלת קרנית רק במקרים שבהם לא ניתן להרכיב עדשות מגע או שהן אינן משפרות בצורה מספקת את הראייה.

גם אם השתלת קרנית חדשה תפתור את הבעיה הבסיסית של אי-סדירות פני הקרנית, יהיה צורך בדרך כלל להתאים משקפיים או עדשות מגע לתיקון הראייה. במקרים רבים יהיה צורך בעדשות מגע קשות כדי לתקן את עיוות הקרנית, המתרחש לעיתים בעקבות ניתוח ההשתלה, ללא קשר למומחיותו של המנתח.

במה כרוך ניתוח השתלת קרנית?

ניתוחי העיניים הגיעו לרמה מרשימה של הצלחה, יעילות ונוחות יחסית. הניתוח להשתלת קרנית הוא המוצלח ביותר מבין כל ניתוחי ההשתלה, והטכניקות משתפרות ללא הרף. בדרך כלל מבוצע הניתוח בנוהל של חולה-חוץ, בהרדמה כללית או מקומית. לעיתים מומלץ על אשפוז בבית החולים ללילה אחד. בסיום הניתוח יש לסייע למטופל להגיע לביתו, שם עליו להקפיד על סגנון חיים רגוע למשך כמה ימים. הכאב או אי-הנוחות אשר חשים רוב המושתלים בעקבות הניתוח, קלים להפליא. משך ההיעדרות מהעבודה ישתנה מאדם לאדם ולפי סוג העבודה. בדרך כלל חוזרים לעבודה שאינה כרוכה במאמץ כעבור שבוע או שבועיים.

במהלך הניתוח ישתמש המנתח בטרפין, מכשיר היי-טק הדומה לסכין לחיתוך עוגיות, כדי להסיר את הקרנית המעוותת של המנותח ולחתוך פיסה עגולה דומה מקרנית התורם. אחר כך ישים המנותח את פיסת הקרנית של התורם בחור העגול בקרנית המנותח ויתפור אותם יחד. במהלך ביצוע כל הפעולות האלה ישתמש המתח במיקרוסקופ ניתוחים כדי לעקוב אחר מעשיו. החוט המשמש לאיחוי דק הרבה יותר משערה, ועין בלתי מזוינת יכולה בהחלט לא לראותו.

בדרך כלל מסירים את התחבושות יום לאחר הניתוח, אבל הראייה עוד לא תהיה ברורה. יעברו מספר חודשים עד שהראייה תתייצב ואפשר יהיה לתת מרשם למשקפיים או לעדשות מגע. משך הזמן משתנה במידה רבה מאדם לאדם, לכן יש לראות את התקופות הרשומות לעיל כמסגרות כלליות ביותר.

לפרוט על טכניקות שונות להשתלת קרנית ניתן לקרוא בהפניה – טכניקות השתלת קרנית

לחיות עם קרטוקונוס

בסופו של דבר לומדים לחיות עם קרטוקונוס, בין אם יש צורך בניתוח ובין אם לאו. בני אדם מגיבים באופן שונה על הידיעה שיש להם קרטוקונוס, ופעמים רבות יכולים דיונים קבוצתיים להקנות דעת וביטחון. חוסר ידיעה גורר לעתים קרובות פחד. ייתכן שהתרופה הפסיכולוגית הטובה ביותר היא לשתף בהתנסויותיו של היחיד אחרים שהתנסו בנסיבות דומות. בשיחותי עם חולי קרטוקונוס עולות בעיות דומות אך כמעט כל אחד חווה חוויות המיוחדות לו.

הניסיון המשותף לכולם היה כמובן היטשטשות או היחלשות הראייה בעין אחת או בשתי העיניים. כמעט כולם סיפרו על חוויותיהם מהרכבת עדשות מגע, החל בשביעות רצון מלאה וכלה באי-נוחות ובהכרה בתלות יכולת תפקודם בצורה תקינה בביצועי עדשות המגע שלהם.

המקרים הפרטיים הציגו מגוון עשיר של דפוסי התפתחות המחלה. ישנם חולים, שלמרות אבחונים בגיל צעיר כסובלים מקרטוקונוס, התבטאה מגבלתם בקלות יחסית, ולעומתם מקרים נדירים, שכללו מספר ניתוחים שורה ארוכה של עדשות מגע ומספר רופאי עיניים.

התוצאות שהתקבלו מאלה שעברו ניתוחי השתלת קרנית הן בדרך כלל מצוינות. רוב המנותחים דיווחו שנפגשו עם רופא העיניים שלהם פעמיים או שלוש בשנה.

מנקות מבט רפואית, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על קשר רצוף עם רופא העיניים ולמלא בדייקנות אחר הוראותיו. מנקודת מבט רגשית ופסיכולוגית, חשוב להבין את טיבו של הקרטוקונוס, לגבש עמדה חיובית, ללמוד לחיות עם ההפרעה, ולשוחח עליו בחופשיות עם בני משפחה וידידים. אם אפשרי הדבר, חשוב לשוחח עם אחרים הסובלים מקרטוקונוס. שיחה כזו עשויה להביא את התועלת הרבה ביותר.

חלק מחולי הקרטוקונוס מדווחים על הפרעות קשות בראייה עקב מצב הקרנית. למרות מצבם זה השיגו אנשים אלו הישגים משמעותיים בתחומי פעילותם.

מסתבר, כי יש אנשים השומרים בסוד את דבר מחלתם, שמא יפריע להם לקבל עבודה ולזכות בקידום. אולם, חשוב להדגיש כי קרטוקונוס אינו צריך למנוע את השגת מטרותיך. בני אדם, המסתדרים בהצלחה עם מגבלות הקרטוקונוס, מפתחים מנגנוני התמודדות משלהם. אלה כוללים הרכבת משקפיים בעת נהיגה, הצטיידות בעדשות מגע חלופיות ותכנון נסיעות מראש, אפילו בתוך העיר, היות שקריאת שלטים הנושאים שמות רחובות מהווה לעתים קרובות בעיה. יש להקדיש זמן במשך היום להסרת עדשות המגע ולמתן מנוחה לעיניים.

את/ה ורופא העיניים שלך

חשוב לטפח יחסים טובים עם רופא העיניים, מאחר שייתכן כי יהיה עליך להיפגש אתו לעתים קרובות במשך תקופה ארוכה. יש לבטוח ברופא ולא לחשוש מהצגת שאלות. בדרך כלל, רופאי עיניים הם אנשים עסוקים מאוד, אך אסור להם לעולם להיות עסוקים מכדי לדון אתך במצבך. עליך למצוא רופא עיניים שתרגיש אתו בנוח ולשמור עמו על קשר רצוף.

רופא העיניים שלך זקוק לשיתוף פעולה מצדך. אין לו שליטה על מה שקורה בין ביקור לביקור. יש לראות את הרופא כשותף לטיפול בעיניך,אך לזכור כי האחריות לשלומן מוטלת בראש ובראשונה עליך. הרופא הוא אדם בעל ידע, יועץ שיגבש תכנית טיפול ו/או ייתן מרשמים לתרופות במסגרת תכנית טיפולית כזאת. יישום התכנית מוטל עליך. אם לא תקפיד על טיפול נכון בעיניך, לא סביר לצפות שאחר יעשה זאת במקומך.

ניתוח מוצע בדרך כלל אם אין ביכולתך לנהוג או לתפקד כהלכה בעבודתך גם בעת הרכבת עדשות מגע, או אם אין ביכולתך להרכיב עדשות מגע. אם ההמלצה על ניתוח מעוררת בך ספקות, כדאי להיוועץ במומחה נוסף הנמצא מחוץ לתמונה.

עליך להגיב באופן מידי על כל שינוי במצב עיניך או בראייתך. אם מתגלות תופעות של טשטוש, תחושת דגדוג, גירוי, דמעת או הפרשה כלשהי, יש לפנות מיד לרופא העיניים. תופעה כזו עלולה להצביע על בעיה בסבולת העיניים כלפי עדשות המגע או על צורך בהתאמה מחדש. עליך להקפיד כמובן על הטיפול השוטף הרגיל בעיניך ולהימנע משימוש בחומר כלשהו, שלא קיבלת מרופא העיניים שלך. נשים צריכות להיזהר בעת השימוש בחומרי איפור. כל מי שסובל מקרטוקונוס חייב להרכיב משקפי מגן בעת שחייה, עבודה בגינה או עיסוק בפעילות ספורטיבית. אם יש לך קשר עם רופא מומחה אחר, כמו רופא פנימי וכדומה, עליך להקפיד לדווח גם לו על הקרטוקונוס שלך.

קיימים מספר סוגים של עדשות תוך –עיניות המושתלות בניתוח קטרקט: עדשות עם מרחק מוקד אחד, עדשות מולטיפוקליות, עדשות אספריות, עדשות לתיקון צילינדר (אסטיגמטיזם), עדשות צהובות, עדשות אקומודטיביות.

עדשה עם מרחק מוקד אחד – זו העדשה הנפוצה ביותר. עדשה זו נועדה לתקן קוצר ראייה או רוחק ראיה. רופאים רבים ממליצים למנותחים לכוון לקוצר ראייה קל אחרי הניתוח, כך שעצמים בטווח בינוני יהיו ממוקדים היטב. לפיכך, לראייה חדה מרחוק או מקרוב יש צורך בתיקון על ידי משקפיים. אם אדם מעדיף כי העין תמקד היטב למרחק או לראייה מקרוב, יש להודיע זאת לרופא העיניים המנתח.

עדשה מולטיפוקלית – למרות שם העדשה זו לא עדשה מולטיפוקלית אמיתית כמו עדשות המשקפיים המאפשרות לראות היטב לכל מרחק אלא זו עדשה בי-פוקלית המאפשרת לראות דיי טוב לרחוק וקרוב ללא מרחקי הביניים. בעדשות אלה יש ויתור מסוים על איכות הראיה בתמורה לירידה בצורך להרכיב משקפיים. למעשה המוח מקבל 2 תמונות בו בעת (קרוב ורחוק) ועל המנותח ללמוד להשתמש בתמונה הרצויה לו. עדשות אלה דורשות הסתגלות ואינן מתאימות לאנשים הדורשים תוצאה מושלמת.

עדשות אספריות – עדשות המתקנות עיוותים בשבירת האור העובר דרך הקרנית. קיימים מספר סוגים של עדשה כזו המיוצרים ע"י יצרנים שונים כאשר כל יצרן טוען לעליונות טכנולוגית. בשלב זה אין הוכחה ברורה ליעילותן.

עדשות לתיקון צילינדר (אסטיגמטיזם) – עדשות אלה מפחיתות את הצילינדר אך קשה לבטל אותו כליל.

עדשות צהובות – עדשות המסננות אור כחול אשר תיאורטית עלול לפגוע ברשתית. אין הוכחה ברורה ליעילות עדשה זו במניעת נזק לרשתית.

עדשות אקומודטיביות – עדשה עם כוח אופטי משתנה המאפשרת לקבל תמונה חדה לכל מרחק. עדשות אלה עדיין בחיתוליהן ואינן מספקות את אשר היצרנים מבטיחים.

השתלת קרנית הוא ניתוח ההשתלה הראשון שבוצע בעולם כבר ב 1905. מאז ועד לשנים האחרונות הניתוח לא השתנה במהותו, החלפת הקרנית לכל עובייה בכל מקרה של אובדן ראייה הנובע מעכירויות או עיוותים בקרנית, ובבצקת קרנית הנובעת מאי ספיקה אנדותליאלית (שכבת התאים הפנימית בקרנית).

עם השיפורים הטכנולוגים הגענו בשיטה זו לתוצאות מצוינות מבחינת חדות ראיה. השינויים העיקריים במשך עשרות השנים האחרונות בעיקר בסוגי החוטים, טכניקת תפירה והסכינים לחיתוך הקרניות. הבעיה העיקרית בטכניקות הקיימות להשתלת קרנית נובעות בעיקר מהרעיון בו למעשה לכל מגוון מחלות הקרנית הדורשות השתלת קרנית אנו מציעים רק גישה אחת של החלפת כל עובי הקרנית ללא קשר למיקום הנזק בקרנית. כך, בחולים עם קרטוקונוס להם אנדותל בריא משתילים גם אנדותל ובכך חושפים את המושתל לסיכון גבוה יותר של דחיית שתל ולעומת זאת בחולה עם פגיעה באנדותל הקרנית המהווה רק חלק מזערי מעובי הקרנית משתילים קרנית בעובי מלא ובכך גורמים לשיקום ראייתי ממושך ומוגבל בעיקר בחולים זקנים עם קושי בהרכבת עדשות מגע. חסרונות נוספים לשיטה זו: עיוות בפני שטח השתל, סיבוכים תוך-ניתוחיים, והחלשה מכנית של הקרנית בשל חיתוך כל השכבות ,שהוא גורם סיכון למשך כל החיים לפתיחת הפצע הניתוחי בעקבות חבלה.

בשל מגבלות אלו ועל מנת להימנע מהן, פותחו בשנים אחרונות שיטות חדשות להשתלת קרנית באמצעותן ניתן להשתיל רק את שכבות הקרנית הרצויות. בחולי קרטוקונוס משתית הקרנית מעוותת אך שכבת תאי האנדותל תקינה לכן החלפת המשתית בלי להחליף את שכבת תאי האנדותל תפחית במידה משמעותית את סכנת הדחייה החיסונית וכישלון השתל. בחולה עם בצקת בקרנית עקב פגיעה בשכבת האנדותל תוחלף רק שכבת האנדותל מתורם בריא והמשתית תישאר במקומה, וכך נמנע החלשה מכאנית של הקרנית ועיוות פני הקרנית.

השתלת קרנית בעובי מלא

Penetrating Keratoplasty (PKP)

בשיטה זו מסירים כפתור קרנית בעובי מלא, כלומר כל שכבות הקרנית, מעין החולה ותופרים במקומה כפתור קרנית בגודל המתאים מתורם. משתמשים בטכניקה זו כאשר כל שכבות קרנית החולה פגועות או כאשר מסיבה כלשהי לא ניתן לבצע השתלה למלרית. בשיטה זו משיגים תוצאות מצוינות מבחינת חדות ראיה אך חסרונותיה רבים ומוזכרים למעלה.

השתלת קרנית שכבתית אחורית

Descemet's stripping automated endothelial keratoplasty (DSAEK)

ב-DSAEKE יוצרים פתח קטן בדופן עין החולה דרכה מכניסים כפתור קרנית מתורם בעובי של כעשירית המילימטר. סוגרים את הפתח שיצרנו ב 2-3 תפרים ואת שתל הקרנית מצמידים לקרנית החולה ע"י בועת אוויר. בשיטה זו ההחלמה מהירה עם שינוי תשבורת של בערך +1.0 דיופטר עקב תוספת העובי והחשוב מכל אין צורך להוציא תפרים או בעדשות מגע. הסיבוך השכיח ביותר הוא אי היצמדות של השתל למקומו מיד לאחר הניתוח. סיבוך זה מופיע בעד 30% מהניתוחים. הטיפול בסיבוך זה הוא ע"י הזרקת בועת אוויר חוזרת להצמדת השתל. סיבוכים נוספים, שכיחים פחות, הם: עכירות באזור המגע בין הקרניות, הפרדות מאוחרת של השתל ודחיית אנדותל.

השתלת קרנית שכבתית קדמית

(Deep Anterior Lamellar Keratoplasty (DALK

ה- Big Bubble שייך לקבוצת השתלות הלמלריות הקדמיות. שיטות אלה נועדו לשמר את תאי האנדותל הבריאים ולהחליף את שכבות הקרנית הקדמיות הבעייתיות לדוגמא בקרטוקונוס, עכירויות וצלקות בקרנית.

ב- Big Bubble מבצעים חתך ברב עובי הקרנית החולה ואז בעזרת מזרק עם מחט דקה בקצהו מזריקים אוויר לעומק הקרנית. האוויר המחפש דרך להתפשט בקלות יפריד את אזור המגע החלש ביותר בין שכבות הקרנית והוא בין הסטרומה לקרום הדצמט . כך נקבל בועת אוויר החוצצת בין הסטרומה מקדימה לבין הדצמט והאנדותל מאחור. משלימים את חיתוך עיגול הסטרומה ונקבל בקרנית המארחת דצמט חשוף. משתל קרנית התורם נקלף את האנדותל עם הדצמט ונניח על שארית קרנית המארח. כך נקבל אנדותל ודצמט של המארח ומעליהם יתפרו הסטרומה ואפיתל התורם. בטכניקה זו משמרים את אנדותל החולה וכך הסיכוי לדחייה או לכישלון השתל פוחת וכן הניתוח מתבצע ללא כניסה לתוך העין. יש מעט פירסומים בספרות המבוקרת לגבי תוצאות וסיבוכים. מפרסומים אלה עולה שאין הבדל משמעותי בחדות הראיה המיטבית בהשוואה בין שיטה זו לבין השיטה של השתלת קרנית מלאה. הסיבוך השכיח ביותר הוא קרע של הדצמט הגורם למעבר להשתלת קרנית בעובי מלא. סיבוכים אחרים שכיחים פחות הם עכירות באזור המגע בין הקרניות, והיווצרות מרווח בין דצמט המארח לבין סטרומת התורם. לא קיים מיידע מבוסס לגבי שעור דחיות שתל וספירת תאי אנדותל.

הקדמה

ירוד (קטרקט) הוא עכירות של העדשה הנמצאת בתוך העין. באופן רגיל העדשה היא שקופה. היא ממקדת את קרני האור על הרשתית, המהווה אותו חלק של העין המאפשר לנו ראייה של צורות, צבעים ואור. עם הזמן הירוד גורם לטשטוש או החלשת הראייה. עינייך עלולות להפוך רגישות לאור או לסינוור. תיתכן ירידה באבחנת צבעים.

• בעולם המערבי ירוד הוא הגורם העיקרי לבעיות ראייה הניתנות לטיפול.
• אצל שישה מתוך עשרה אנשים מעל גיל 60 קיים ירוד בדרגה מסוימת או מסוג כלשהו. בגיל 80 היחס הזה הוא שמונה מתוך עשרה אנשים.
• ביותר מ- 95% מהמקרים הניתוח עובר בהצלחה.
• במקרים מסוימים הירוד אינו גורם בעיות ראייה.
• ברוב המקרים אין צורך בהרחקה ניתוחית של הירוד.

מהו ירוד?

ירוד הנו שינוי הגורם לעכירות העדשה השקופה באופן נורמלי. ירוד מתהווה עם הגיל, אם כי הוא יכול להופיע כבר בלידה (ירוד מולד), בעקבות חבלה או כתוצאה מסוכרת. גם מחלות אחרות יכולות להגדיל את הסיכון להופעת ירוד.

כאשר הירוד נעשה סמיך, הראייה מיטשטשת, יתכן סנוור, איבוד של ראיית צבעים (במיוחד גוונים של כחול), קוצר ראייה מתקדם וראייה כפולה.

הירוד אצל מבוגרים

הסוג השכיח ביותר של הירוד הוא ירוד גרעיני המתפתח במרכז (גרעין) העדשה. להרבה אנשים מעל גיל 60 דרגות קלות של ירוד גרעיני. כאשר הירוד מחמיר, מתפתח "קוצר ראייה". מצב זה מכונה לפעמים "הראייה השניה", משום שאנשים מבוגרים יכולים שוב לקרוא ללא משקפיים.

הסוג השני השכיח מאד הוא הירוד הקליפתי, שכן הוא חיצוני, בקליפת העדשה. שני סוגים אלה, הירוד הגרעיני והירוד הקליפתי, שכיחים יוצר אצל אנשים מבוגרים. הסוג השלישי מבחינת השכיחות הוא הירוד התת-קופסיתי האחורי הממוקם בחלקה האחורי של העדשה. סוג זה שכיח יותר אצל אנשים צעירים יותר, אם כי כל סוג של ירוד יכול להופיע בכל קבוצת גיל.

הירוד אצל ילדים

ירוד אצל ילדים יכול להיות מולד או להופיע בשנים הראשונות לחייהם. לעיתים קרובות קיים סיפור משפחתי של ירוד המופיע בגיל צעיר, פציעה קודמת של העין או אדמת של האם בשליש הראשון של ההריון.

אם הילד אינו רואה ברור או אינו משתמש בשתי עיניו באופן שווה בשנים הראשונות לחייו, עלול להיווצר מצב של "עין עצלה" (אמבליופיה). אם לילד ירוד סמיך, יכול להיווצר צורך בהרחקתו בחודשים הראשונים לחיים, כדי למנוע אמבליופיה (עין עצלה). ילדים צעירים עם ירוד חייבים להיבדק על ידי רופא עיניים מומחה.

גורמי סיכון היכולים לגרום ירוד

ירוד שכיח יותר באנשים עם המצבים האלה:

• מבוגרים
• סיפור משפחתי של ירוד בגיל צעיר
• סוכרת
• חבלה בעין
• עישון
• תזונה לקויה
• טיפול בסטרואידים
• שתיה מוגזמת של משקאות אלכוהוליים
• חשיפה לרמות גבוהות של קרינה על-סגולית

איך מאבחנים ירוד?

רופא העיניים יכול לאבחן ירוד בעזרת מנורת סדק. הבדיקה בעזרת מנורת סדק עוזרת לאבחן ירוד וכן בעיות אחרות בעין.

אי אפשר למנוע ירוד. אין גם כל טיפול יעיל נגד ירוד מלבד טיפול ניתוחי. עם זאת, בשיטות הבאות ניתן לדחות את הופעתו או להאט את התפתחותו:

• הימנעות מחשיפה רבה לקרניים על-סגוליות (אור שמש). חבישת כובע רחב שוליים.
• הרכבת משקפי שמש המסננים קרניים על-סגוליות.
• הקפדה על ערכי סוכר תקינים בדם במקרה של סכרת.
• אכילה נכונה.
• הימנעות מעישון ומשתייה מופרזת של אלכוהול.

מתי יש צורך בניתוח?

ברוב המקרים של ירוד אין צורך בטיפול ניתוחי. באופן כללי, אם ההפרעה בראייה אינה משפיעה לרעה על הפעילות הרגילה של האדם, הניתוח מיותר.

אין צורך בניתוח גם באותם המקרים שבהם שינוי של משקפיים מאפשר לך ראייה מספיק טובה לביצוע הפעילויות החשובות לך.

לעיתים נדירות הירוד יכול להיות כה סמיך, שרופא העיניים לא יוכל לראות את קרקעית העין. ירוד עלול לגרום גם ברקית (גלאוקומה). במקרים אלה, יתכן והניתוח יהיה הכרחי.

הסכנות של הניתוח

ניתוח הסרת ירוד מצליח ב- 97% מהמקרים. בכשלושה אחוז של המנותחים יתכנו סיבוכים כגון צניחת עפעף, בצקת קרנית, קרע של הקרום האחורי של העדשה, היפרדות רשתית, זיהום או בצקת בחלקים האחוריים של העין, דימום תוך עיני ומנח לא תקין של העדשה המושתלת.

סיבוכים אלה ניתנים בדרך כלל לטיפול בהצלחה. עם זאת, גם בניתוח הסרת ירוד ללא סיבוך, קיים סיכוי של כ- 1-2% שהראייה אחרי הניתוח תהיה פחות טובה מאשר קודם לניתוח.

כמו בכל מקרה של ניתוח, חשוב לשוחח על סיכונים אלה עם הרופא שלך.

התועלת של הניתוח

ניתוח ירוד יכול לשפר את איכות החיים. בנוסף לשיפור הראייה, היתרונות של הניתוח כוללים:

• יותר עצמאות וביטחון עצמי מוגבר
• ראיית צבעים משופרת ותפיסת עומק טובה יותר.
• יכולת טובה יותר לקרוא אותיות קטנות
• יכולת משופרת בנהיגה והליכה
• יכולת משופרת בביצוע הפעילויות היומיומיות
• תלות פחותה במשקפיים
• פחות סינוור

ההכנות לקראת ניתוח ירוד

במהלך ניתוח ירוד, תורחק העדשה הטבעית של עינך. איבוד כוח המיקוד שקורה בעקבות כך מתוקן על ידי כוח מיקוד מלאכותי. דבר זה מושג על ידי משקפיים, עדשות מגע או עדשה תוך-עינית (IOL). לפני הניתוח תעבור בדיקת עיניים מקיפה, מדידת העין (ביומטריה) לקביעת עוצמת העדשה שתושתל ובדיקה גופנית כללית.

בדיקת עיניים מקיפה

רופא העיניים שלך יבצע בדיקת עיניים שלמה. בבדיקה זו ירחיבו את אישוניך, כדי לבדוק האם קיימות סיבות אחרות העלולות להשפיע לרעה על ראייתך.

אם מתגלות סיבות כאלה, ראייתך עדיין יכולה להשתפר בעקבות ניתוח ירוד, אך השיפור עלול להיות חלקי.

ניוון כתמי (AMD): איבוד של תאים יחודיים במרכז הרשתית הקשור לגיל. תאים אלה הם המאפשרים חדות ראייה טובה.

מחלת רשתית סוכרתית: פגמים בכלי דם במדור האחורי של העין.

ברקית (גלאוקומה): נזק לעצב הראייה, בעיקר בשל לחץ תוך עיני מוגבר.

היפרדות הרשתית: ניתוק הרשתית מהשכבות הנמצאות מתחתיה.

מדידת כוח התשבורת של העדשה התוך-עינית (IOL)

אם הוחלט על ניתוח, תיעשה מדידה מיוחדת (ביומטריה) שתקבע מהו כוח התשבורת הדרוש לעדשה התוך-עינית המלאכותית (IOL) לאחר הסרת העדשה הטבעית. העדשה המלאכותית (IOL) מחליפה את כוח התשבורת של העדשה הטבעית. לאחר הניתוח הצורך במשקפיים יפחת.

בדיקה רפואית

חשוב כי תודיע/י לרופא הכללי שלך, כי את/ה עומד/ת לעבור ניתוח ירוד. ייתכן ורופא העיניים והרופא הכללי יבקשו את הבדיקות הבאות:

• בדיקה גופנית
• בדיקות דם
• אק"ג

לקראת הניתוח

אם את/ה לוקח/ת תרופות לדילול דם, יש לשאול את הרופא אם צריך להפסיק את הנטילה לפני הניתוח.

אם הנך סובל/ת מסכרת, יש לוודא עם הרופא שלך אם צריך לשנות את מינון התרופות יום לפני הניתוח או ביום הניתוח עצמו. אם את/ה מטפטף/מטפטפת טיפות עיניים, בדרך כלל ניתן להמשיך בכך כרגיל עד למועד הניתוח.

אין צורך בצום לפני הניתוח. אם באופן רגיל אתה נוטל תרופות בזמן זה, יש להתייעץ עם הרופא אם חייבים לקחת אותן באותו יום.

היכן מתבצע ניתוח הירוד

רוב רובם של ניתוחי ירוד מתבצעים באופן אמבולטורי, במרפאות יום של בתי החולים או במוקדים כירורגיים. עליך להגיע לבית החולים כשעה לפני מועד הניתוח להשלמת הסידורים המנהלתיים ולהרחבת האישון בעין המנותחת. עליך להביא את תוצאות הבדיקות הרפואיות.

הפעולות הטרום-נתוחיות

המנתח ינקה את פניך, את העפעפיים ואת העין עצמה להבטחת שדה ניתוח סטרילי. אין צורך שתדאג כיצד להשאיר את עינייך פקוחות. מכשיר קטן המוחזק בין העפעפיים דואג שעינייך לא תיסגרנה.

חומר אלחוש מקומי גורם לחוסר תחושה בעין, כך שאינך מרגיש כמעט כל כאב ונמנעות תנועות עיניים תוך כדי הניתוח. מאחר ותהיה ער אך רגוע, המנתח יבקש ממך לא לדבר ולא להזיז את ראשך תוך כדי הניתוח.

קיימים שני סוגים של ניתוח ירוד:

• המסת העדשה
• הרחקת עדשה ללא קופסית עם עקירת הגרעין

המנתח עושה חתך קטן בקרנית להרחקת הירוד, תוך שימוש במיקרוסקופ ניתוח להגדלת התמונה של העין.

העדשה התוך-עינית המלאכותית (IOL) מוחדרת לשק העדשה הטבעית לאחר הרחקת תוכנו.

מהלך ניתוח ירוד

המסת העדשה

בהמסת העדשה (הרחקתה לאחר ריסוקה), העדשה מורחקת מהעין דרך פתח זעיר שרוחבו קטן מ- 3 מ"מ.

הרחקת העדשה ללא קופסית עם עקירת הגרעין

בהרחקת העדשה ללא קופסית עם עקירת הגרעין, מרחיקים את העדשה מבלי לשבור אותה תחילה. לשם כך, דרוש חתך גדול יותר מאשר בניתוח המסת העדשה.

החדרת העדשה התוך-עינית המלאכותית

בשני סוגי הניתוח נעשה מאמץ לשמר את החלק האחורי של קופסית העדשה (או כיס העדשה) במקומו ולהשתמש בו לתמיכה של השתל התוך עיני של העדשה המלאכותית. קוטרו של שתל זה הוא כ- 6 מ"מ. החומר ממנו עשויה עדשה זו הוא חומר רך (סיליקון או אקריל) או חומר קשיח בדומה לחומר ממנו עושים עדשות מגע קשיחות.

עדשות שעשויות מחומר רך מתקפלות ולכן מצריכות פתח החדרה קטן יותר בהשוואה לעדשות הקשיחות. העדשה המלאכותית מוחדרת דרך אותו פתח ששימש להרחקת העדשה הטבעית. העדשה המלאכותית מושמת בדרך כלל מאחורי הקשתית, באותה עמדה של העדשה הטבעית.

למה ניתן לצפות לאחר הניתוח

לאחר שהייה קצרה בחדר ההתאוששות, תעזוב את המרפאה או את בית החולים. אל תנהג מייד אחרי הניתוח. דאג שמלווה ייקח אותך לביתך.

הרופא ירשום לך טיפות אנטיביוטיות ותרופות נוגדות דלקת. חשוב שתבין בדיוק איך לטפטף את הטיפות לאחר הניתוח.

יום או יומיים לאחר הניתוח תעבור בדיקת עיניים. לבדיקה זו יש להביא את כל התרופות ואת הוראות הנטילה שלהן.

ניתוח הירוד מגביר את הסיכון של הפרדות הרשתית. אם מופיע אצלך אחד מהתסמינים הבאים, עליך להודיע מייד לרופא:

• ירידה בחדות הראייה
• כאב בעין
• אודם מוגבר
• הבזקי אור
• נקודות שחורות בשדה הראייה
• תסמינים חריגים כלשהם

הפעילות לאחר הניתוח

תוכל לחזור לחלק מהפעילויות הרגילות תוך יום או יומיים לאחר הניתוח. תוכל להתקלח, אך עליך להיזהר שמים לא יחדרו לעיניים. עליך להימנע מהרמת משאות כבדים ומפעילות גופנית מאומצת במשך חודש מהניתוח. אין הגבלה בקריאה צפייה בטלוויזיה ועבודה מול מחשב. מותר לבשל ומותר להתכופף.

במהלך החודש הראשון יש להגן על העין מפני פציעה על ידי משקפי שמש, משקפי ראייה או מגן עין. גם במשך הלילה רצוי שתשתמש במגן עין. תחושת גוף זר או גרד שכיחים במשך כחודש לאחר הניתוח.

ההחלמה

יכולים לעבור מספר ימים עד מספר שבועות עד שראייתך תחזור להיות צלולה. בתחילה הראיה מעט מעורפלת ורואים בגוון ורוד. ייתכן שתזדקק למשקפיים לראייה מקרוב ו/או מרחוק. המרשם למשקפיים ניתן בדרך כלל ארבעה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח. הרכבת המשקפיים הישנים לא תזיק לעין שנותחה, אך בדרך כלל מספר המשקפיים משתנה בעקבות הניתוח. ייתכן שלא תראה בבירור בעין המנותחת עד לקבלת המשקפיים החדשים. אם העדשות במשקפייך הישנים גורמות לראייה מטושטשת, בקש מהאופטומטריסט שלך להחליף אותן בעדשה ללא מספר.

במקרה שקיים ירוד בשתי העיניים, הניתוח של העין השנייה יכול להיעשות לאחר שהושגה תוצאה טובה בעין שנותחה. לא נהוג לנתח שתי העיניים באותו הזמן בשל הסיכון הקטן של זיהום העלול להתפתח בשתי העיניים.

האם יהיה צורך במשקפיים?

ברוב המקרים לאחר ניתוח הסרת ירוד יהיה צורך להרכיב משקפיים.

פתיחת הקופסית על ידי קרני לייזר

בכ-20 עד 50 אחוז מהמנותחים להסרת ירוד, הקופסית התומכת בעדשה התוך עינית המלאכותית תעכיר עם הזמן. דבר זה אינו נחשב סיבוך, אלא התרחשות שנגרמת על ידי תהליכי הריפוי וההזדקנות של הקופסית.

בעיה זו מופיעה בדרך כלל כעבור ששה חודשים או יותר מהניתוח. ייתכן שראייתך תהפוך פחות צלולה מאשר זמן קצר לאחר הניתוח. אם דבר זה קורה, הרופא יכול לפתוח את הקופסית בעזרת קרני לייזר כדי ליצור מעבר חופשי של קרני אור על מנת לאפשר ראייה צלולה.

פתיחת הקופסית על ידי קרני לייזר יכולה להתבצע בסמוך להופעת הבעיה. בדרך כלל אין מבצעים פעולה זו מייד לאחר ניתוח הירוד. השארת הקופסית במקומה יכולה למנוע כמה מסיבוכי הניתוח, כגון היפרדות הרשתית.

אם חיתוך הקופסית נדרש לאחר הניתוח, רופא העיניים יזכיר לך את התסמינים של היפרדות הרשתית, שכוללים:

• הבזקי אור
• שינוי או הגברה של נקודות שחורות ("זבובים")
• וילון או מיסוך של שדה הראייה
• הפחתת חדות הראיה

סיכום

• ירוד הוא מצב של עכירות עדשת העין. כתוצאה מכך עלולה הראייה להיות מטושטשת. תיתכן רגישות לאור וירידה בראיית צבעים.
• האור חודר לעין דרך הקרנית, האישון והעדשה ומתמקד על הרשתית. אם העדשה עכורה בשל ירוד, הדבר משפיע על כושר הראייה.

אם ההרעה בראייה אינה מפריעה בפעילות היומיום שלך, ניתן לוותר על הניתוח. ייתכן שהחלפת המשקפיים תפתור את הבעיה.

• אין דרך למנוע את היווצרות הירוד, אך ניתן לאחר את הופעתו ולהאט את התפתחותו על ידי הימנעות מחשיפה לקרניים על-סגוליות ועל ידי הקפדה על אורך חיים בריא.
• ניתוח הירוד מוכתר בהצלחה במעל ל- 97 אחוז של המקרים. לפני הניתוח יבדוק הרופא ביסודיות את עינייך כדי לגלות אם קיימות בעיות אחרות המשפיעות על ראייתך.
• בעת הניתוח עושים חתך קטן בעין ודרכו מורחקת העדשה הטבעית, תוך השארת הקופסית של העדשה הטבעית. עדשה תוך-עינית מלאכותית (IOL) חדשה וצלולה מושתלת במקומה. תוכל לעזוב את בית החולים או את המרפאה בה מתבצע הניתוח בו ביום, אך יש צורך במלווה שיסיע אותך הביתה.
• יש להקפיד לבצע את כל הוראות הרופא לגבי שימוש בטיפות העיניים ונטילת תרופות אחרות. אחרי מנוחה של ימים אחדים תוכל לחזור בהדרגה לפעילות רגילה. הימנע מרמת משאות כבדים וממאמצים גופניים למשך חודש או על פי הוראות הרופא שלך.

שאלות שכיחות

האם הירוד דומה לגידול סרטני שיש להסיר?

הירוד אינו דומה בשום אופן לגידול סרטני. צריך להסיר אותו אך ורק אם הירידה בכושר הראייה פוגעת בפעילות היומיומית הרגילה. אם אתה עדיין יכול לנהוג ותפקד כרגיל ואינך מוטרד מסינוור, אינך צריך לעבור ניתוח.

האם הירוד הוא קרום או כיסוי שצריך לקלף מעל פני העין?

לא. ירוד הוא עכירות של העדשה בתוך העין. בניתוח מסירים את העדשה במקרה שהירוד מפריע לאורח החיים שלך.

אם יש לי ירוד מוקדם, שבכל מקרה יהיה צורך להסיר אותו בהמשך, האם כדאי לי להקדים את הניתוח?

אין סיבה להסיר ירוד בטרם הוא גורם בעיות ראייה. היות והניתוח קשור בשיעור אמנם קטן, אך ממשי, של סיבוכים, מוצדק לבצע את הניתוח אך ורק כאשר הירוד גורם לבעיות ראייה, המפריעות לך בפעילותך היומיומית.

האם אחרי הניתוח יהיה עלי להרכיב משקפיים?

לאחר ניתוח הסרת ירוד רוב האנשים נזקקים למשקפיים להשגת ראייה מושלמת.

האם הירוד מוסר על ידי קרני לייזר?

ניתן להסיר את הירוד בעזרת מכשיר ריסוק הפועל בתדר על-קול המפורר וממיס את הירוד ומרחיק אותו מהעין. מכשירי הלייזר עדיין לא הגיעו לרמת יעילות כמכשירי העל-קול.

מתי אוכל לחזור לעבודה?

לפעמים אפשר לחזור לעבודה כבר למחרת הניתוח, אך מוטב לתכנן מנוחה של יומיים-שלושה לפני חזרה לעבודה. בדרך כלל תוכל לחזור לפעילות רגילה, אך עליך להימנע מפעילות גופנית מאומצת וכן להיזהר מכל חבלה בעין במשך חודש אחד לאחר הניתוח.

לאחר ניתוח מוצלח של עין אחת, האם צריך להסיר את הירוד גם מהעין השניה?

ייתכן ורצוי לבצע ניתוח גם של העין השניה, במידה שישנה הפרעה בראייה המפריעה לך בפעילות היומיום או בפעילויות בהן אתה אוהב לעסוק. האנשים מתפקדים בדרך כלל יותר טוב כשהראייה שלהם טובה בשתי העיניים.

האם ירוד יכול לחזור?

הירוד לא יחזור, אך עם הזמן הקופסית עלולה להפוך עכורה ולהפריע בראייה. ניתן לחתוך את הקופסית בעזרת לייזר, ופעולה זו מבוצעת באופן אמבולטורי ואינה קשורה בדרך כלל בכאב.

האם אוכל לנהוג?

תוכל לחזור לנהוג אם חדות הראייה באחת העיניים טובה מ 6/12 .

האם אוכל לחזור לפעילות מינית?

תוכל לחזור לפעילות מינית מתונה כעבור שלושה שבועות.

האם אוכל לעשות התעמלות או ריצת בוקר?

תוכל לחזור לכל הפעילויות האלה בהדרגה.

האם מותר לי לצעוד למרחקים ארוכים או ללכת על הליכון?

כן, מותר לעשות זאת למחרת הניתוח.

האם מותר לי לשחות?

מותר להתחיל מחדש בשחייה כחודש לאחר הניתוח, אבל רק בתנאי שתשתמש במשקפי שחייה.

האם מותר להתכופף או לטפל בגינה?

תוכל להתכופף ולטפל בגינה לאחר הניתוח.

האם מותר לקחת לאחר הניתוח אספירין או תרופות לדילול דם?

בדרך כלל ניתן לחדש את הטיפול בתרופות אלה לאחר הניתוח. כדאי לך להתייעץ ברופא שלך.

האם מותר להשתמש בדמעות מלאכותיות?

אם השתמשת בדמעות מלאכותיות לפני הניתוח, תוכל לחזור להשתמש בהן, אבל עליך להצטייד בבקבוק חדש.

האם מותר לטפטף סוגי טיפות עיניים שונים האחד אחרי השני?

עליך להמתין לפחות 5 דקות בין סוגי הטיפות השונים. לעתים תיתכן הרגשת צריבה.

האם אוכל להשתמש באיפור לעיניים ולפנים?

אחרי השבוע הראשון ניתן להשתמש בשכבה לא עבה של צבע לצלליות בעיניים, אך להמנע משימוש במסקרה ובעפרון עיניים במשך מספר שבועות.

האם אוכל לחפוף את הראש וללכת לספר?

כן, מותר לך לחפוף את הראש וללכת לספר, אך עליך להשתדל שמים לא ייכנסו ישירות לעיניים במשך שלושה שבועות.

האם מותר לי ללכת לרופא שיניים?

כן, אך עליך להגן על העיניים בעזרת משקפיים או מגן עין.

האם מותר לי לרחוץ את העפעפיים?

כן, אבל עליך להימנע מיצירת לחץ על העין.

מה עלי לעשות כאשר העין מגורה?

ניתן להשתמש בדמעות מלאכותיות מבקבוקון חדש להרגעת העין, אך אם העין כואבת או הגירוי נמשך, עליך לפנות לרופא.