קרטוקונוס (KERATOCONUS)

קרטוקונוס הינה הפרעה בעין האנושית הגורמת לעתים נדירות לעיוורון אך עלולה לפגום משמעותית בראייה.

אם הנכם סובלים מקרטקונוס, או הנכם קרובי משפחה או ידידים של חולה בקרטוקונוס, מידע זה מיועד לכם. המידע יעזור לחולה בקרטוקונוס להבין טוב יותר את ההפרעה שלו ותסייע למי שבאים במגע יומיומי עם חולי קרטוקונוס להעריך נכונה את מהות הבעיה והשפעתה על חיי המטופל.

השתדלתי למעט ככל האפשר בלשון טכנית ולתאר את העין האנושית ואת הקרטוקונוס במונחים קלים להבנה.

מהו קרטוקונוס ?

קרטוקונוס הוא מצב אשר בו התבנית העגולה של הקרנית מתעוותת, ומתפתחת בליטה דמוית חרוט הגורמת לפגם משמעותי בראייה. עיוות זה דומה להסתכלות בשלט רחוב דרך חלון מכוניתך בעיצומה של סופת גשמים עזה. בדרך כלל התפתחות העיוות איטית ועשויה להיבלם בשלב כלשהו, מבינוני עד חמור. כאשר קרטוקונוס מתפתח, הקרנית נעשית בולטת ודקה, תבניתה בלתי סדירה ולפעמים נוצרות צלקות.

קרטוקונוס הוא בדרך כלל מצב הניתן לטיפול, אולם כדי להבין מהו קרטוקונוס, יש להבין תחילה את מבנה ותפקיד הקרנית בתהליך הראייה.

הקרנית

העין נתונה בתוך מעטפת לבנה ונוקשה הנקראת לובן העין. הקרנית היא האשנב השקוף במעטפת זו המאפשר לדמות העצם שעליו מסתכלים לחדור בצורת גלי אור אל פנים העין. פני הקרנית הוא המקום שבו מתחיל האור את מסעו אל תוך העין. תפקיד הקרנית הוא לאסוף ולמקד דמויות חזותיות. מאחר שהיא נמצאת ממש בחזית, כמו זגוגית קדמית של מכונית, היא קרבן להתעללות רבה מצד העולם החיצוני.

הקרנית מעוצבת באמנות כזו, שרק העדשות היקרות ביותר מעשה ידי-אדם יכולות להשתוות למידת הדיוק שלה. חלקות הקרנית ותבניתה חשובות לתפקודה הנאות, באותה מידה שחשובה שקיפותה. אם נפגמות חלקות המשטח או צלילות הקרנית, הראייה משתבשת.

אף על פי שהקרנית נראית כקרום צלול אחד, היא למעשה מורכבת מחמש שכבות רקמה נפרדות אשר לכל אחת תפקיד ייחודי. השכבה החיצונית הדקה, הנקראת אפיתל, היא מחסום מפני זיהום הקרנית והעין. דרך כלל פגיעה באפיתל היא תנאי מקדים לחדירת גורם זיהומי אל השכבה האמצעית (משתית) של הקרנית, המורכבת מסיבי קולגן וחלבונים. השכבה הפנימית, תאי האנדותל, תפקידה להוציא את הנוזלים מהקרנית ולשמור על קרנית דקה

אנו יכולים לחיות עם צלקות גדולות מאוד על גופנו ללא בעיה, למעט פגיעה במראה האסתטי שלנו. לא כן, הקרנית! אפילו צלקת זעירה עלולה לפגום בראייה. בלי קשר לתפקוד חלקיה האחרים של העין, תשפיע קרנית מצולקת, עכורה או מעוותת על הראייה.

מה גורם לקרטוקונוס?

כפי שהסברנו קודם, קרטוקונוס מתאפיין בהבלטות של הקרנית, המעוגלת בדרך כלל, ומצב זה גורם לעיוות הראייה. תופעת הקרטוקונוס מוכרת לפחות מאתיים שנה, אף על פי שעד אמצע המאה שעברה לא קיבלה תיאור נכון ולא הופרדה מבעיות דומות בקרנית.

הסיבות למצב זה עדיין אינן ידועות למרות היכרותנו הממושכת עמו. במרוצת הזמן הצטבר אוסף גדול של מחקרים בנושא והוצעו תיאוריות רבות.

אחת ההשקפות המדעיות גורסת, כי קרטוקונוס הוא התפתחותי (כלומר גנטי) במקורו. מכאן משתמע, שהוא תוצאה של גדילה לא-תקינה, פגם מולד במהותו. לפי השקפה אחרת, קרטוקונוס מייצג מצב ניווני. השקפה שלישית מציעה, כי קרטוקונוס הוא משני לתהליך חולי אחר. רעיון זה נבע מהעובדה, שהוא עשוי להתגלות אצל ילדים עם תסמונת דאון או דלקות עיניים חוזרות ובדרך כלל פוגע בשתי העיניים.

הבסיס להשקפה, כי הקרטוקונוס מושפע מהתורשה, נעוץ בסדרת מחקרים המראים, כי לכ-13% מן המטופלים יש קרובי משפחה הסובלים ממחלה זו. אם אין בידך ראיות להופעת קרטוקונוס במספר דורות רצופים במשפחה, קיים סיכון של 1 ל- 10 בלבד שצאצאך יסבול מדרגה כלשהי של קרטוקונוס.

מי נפגע מקרטוקונוס?

תפוצתו הממשית של הקרטוקונוס אינה ידועה. המחלה אינה נחשבת לאחת ממחלות העיניים הנפוצות, אך ללא ספק אינה נדירה. ההערכה היא, שאחד מכל 2000 איש באוכלוסיה הכללית סובל ממחלה זו. הוא מופיעה בדרך כלל בצעירים בתקופת ההתבגרות המינית או בשנות העשרה המאוחרות. הוא נפוץ בעולם, בלא תבנית גיאוגרפית, תרבותית או חברתית מובהקת.

תסמינים וסימנים

התסמין הראשון לקיומו של קרטוקונוס אצל מטופל הוא טשטוש ועיוות הראייה. בשלבים המוקדמים ניתן לתקן מצב זה על ידי משקפיים, המחייבים שינויים תכופים מבחינת קוצר הראייה ותיקון האסטיגמציה. תהליך הידקקות ועיוות הקרנית נוטה להבלם סביב גיל 40 . בעזרת צילום הקרנית ע"י מכשיר הנותן מפה טופוגרפית של הקרנית ניתן לאבחן קרטוקונוס ולעקוב אחר התקדמות העיוות בקרנית. על מנת לקבל צילום אמין של הקרנית יש להימנע מהרכבת עדשת מגע למשך שבוע טרם הבדיקה. קורה שתהליך ההידקקות מהיר מאוד ובשלב מתקדם עלול המטופל לחוש ערפול פתאומי של הראייה באחת העיניים, שיעלם בתוך שבועות או חודשים. תופעה זו נקראת "מַיֶמֶת חריפה" ונגרמת עקב עירוי פתאומי של נוזל לתוך הקרנית המתוחה. במקרים מתקדמים נוצרות צלקות שטחיות בחוד בליטת הקרנית הגורמות להחמרה נוספת במצב הראייה.

כיצד מטפלים בקרטוקונוס?

מטרת הטיפול היא תיקון הראייה. במקרים לא קשים, ניתן להשיג מטרה זו בעזרת משקפיים. אולם רוב הסובלים מקרטוקונוס זקוקים לעשות מגע כדי לתקן את הראייה במידה מספקת. במקרים קשים עשוי להיווצר הצורך בהשתלת קרנית.

עדשות מגע

כאמור, בשלבים המוקדמים של הקרטוקונוס ניתן להשתמש במשקפיים לתיקון קוצר-ראייה ואסטיגמטיזם מתונים. עם התקדמות המחלה, המשך הידקקות והתבלטות הקרנית יוצר צורה מיוחדת של אסטיגמטיזם. צורה זו אינה ניתנת לתיקון בעזרת משקפיים ולעתים קרובות מטופלת בדרך הטובה ביותר בעזרת עדשות מגע.

כדי לתקן את עיוות הראייה המתגלה לעיתים קרובות אצל חולי קרטוקונוס, פותחו סוגים רבים של עדשות מגע. סוג העדשות הנפוץ ביותר נקרא "עדשה קשיחה חדירה לגז" (RGP). לעדשות אלה מספר תכונות העושות אותן אידיאליות לקרטוקונוס:

  • הן מתקנות כמעט כל קוצר-ראייה ואסטיגמטיזם הקשורים לקרטוקונוס.
  • הן מאפשרות לקרנית לנשום חמצן ישירות דרך עדשת המגע.
  • קל להרכיב, להסיר ולנקות אותן.
  • ניתן להתאים אותן בדיוק לפי התבנית המיוחדת של העין הפגועה בקרטוקונוס.

התאמת עדשות מגע לקרטוקונוס מחייבת זהירות רבה ומומחיות גדולה. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות ובהחלפות תכופות של העדשות, עקב שינויים קלים ובלתי צפויים בתבנית הקרנית.

נוסף לעדשות המגע הקשות (RGP) קיימות עדשות מסוגים אחרים: עדשות מגע רכות לפי הזמנה, עדשות מורכבות (עדשות קשות המורכבות על עדשות רכות), ועדשות סקלרליות. חשוב לזכור, כי יש כל הזמן חידושים והתקדמות בתחום עדשות המגע. לכן, אם ניסית בעבר עדשות מגע מסוג מסוים והניסיון לא עלה יפה עקב אי-נוחות או אי-תיקון-הראייה, כדאי מאוד להיפגש מפעם לפעם עם רופא העיניים שלך כדי לברר מה הם החידושים האחרונים בתחום הטיפול בקרטוקונוס. הרוב המכריע של בני אדם החולים בקרטוקונוס מרכיבים עדשות מגע בנוחות במשך כל היום ונהנים משיפור משמעותי בראייה. הרכבת עדשות מגע מאפשרת לרוב בני האדם לנהל אורח חיים שגרתי, עם הפרעה קלה או ללא כל הפרעה להשגת מטרות לימודיות, יעדי קריירה או פעילויות ספורטיביות ופעילויות פנאי. חשוב לזכור, כי מצליחנים רבים מרכיבים עדשות מגע: ספורטאים מקצוענים, שחקנים ושחקניות מפורסמים, מגישי תוכניות טלוויזיה, רופאים, עורכי דין ואנשי עסקים. בני אדם מכל שכבות האוכלוסייה למדו להערך את יתרונות החיים עם עדשות המגע. רובם החלו להרכיבן לאחר אבחנת המחלה והרוב המכריע ימשיכו להרכיבן בהצלחה במשך כל ימי חייהם. יש לציין כי למרות העובדה שעדשות מגע גורמות לעתים קרובות לשיפור משמעותי בראייה, הרכבתן אינה מרפאת קרטוקונוס ואינה משנה את מהלך המחלה.

טבעות בקרנית

כאשר מתפתחת חוסר סבילות לעדשות מגע או כאשר עדשות המגע נופלות לעיתים קרבות ניתן לשקול השתלת טבעת לקרנית. הטבעת הינה פיסת פלסטיק בצורת חצי עיגול המושתלת לתוך הקרנית דרך חתך זעיר ותפקידה לשטח את הקרנית על מנת שעדשת מגע תשב טוב יותר על הקרנית ולא תיפול. הטבעות עוזרות בחלק מהמנותחים למטרה הנ"ל ובחלק קטן מהמנותחים אף משפרת את הראיה עם משקפיים. שיפור הראיה עם משקפיים הוא מיקרי ולכן לא מומלץ להשתיל טבעות רק מתוך רצון להיפטר מעדשות מגע. הטבעות לא נועדו לעצור התקדמות קרטוקונוס.

קרוסלינקינג

הטיפול היחיד שנועד לעצור התקדמות קרטוקונוס הינו הקרוסלינקינג. מטרת טיפול זה לחזק את הקשרים בשלד הקרנית ע"י שימוש בטיפות ויטמין 2B (ריבופלבין) ואור אולטראסגול. ניתן לקרוא בהרחבה על טיפול זה בהפניה – קרוסלינקינג

השתלת קרנית

בכ- 20% מהמטופלים בקרטוקונוס יש צורך בהשתלת קרנית. בתהליך זה מסירים חלק גדול ממרכז הקרנית של האדם החולה בקרטוקונוס ומחליפים אותה בקרנית של אדם שנפתר זמן קצר לפי כן. קיימים בנקי עיניים, המרכזים קרניות בריאות של נפטרים ונענים לפניות של מנתחי עיניים הזקוקים לקרניות אלה. זוהי מערכת מאורגנת ומתוחכמת ביותר. ניתוחי השתלות קרנית נפוצים ביותר והצלחתם גדולה. סבירות הדחייה נמוכה יותר מבכל איבר מושתל אחר ואינה מחייבת לקיחת תרופות מדכאות חיסון במשך כל החיים, מאחר שאין אספקת דם לקרנית.

למרות שיעור הצלחה של 95% בהשתלות קרנית המבוצעות כטיפול בקרטוקונוס, כרוכים בניתוח זה סיכונים רציניים, כמו בכל ניתוח אחר. במקרים שבהם ההשתלה אינה מצליחה, ייתכן שהשתלות נוספות תצלחנה. ישנם מקרים נדירים של חזרת תופעת הקרטוקונוס בקרנית המושתלת או אבדן ראייה מלא בעקבות הניתוח. בדרך כלל נשקלת אפשרות השתלת קרנית רק במקרים שבהם לא ניתן להרכיב עדשות מגע או שהן אינן משפרות בצורה מספקת את הראייה.

גם אם השתלת קרנית חדשה תפתור את הבעיה הבסיסית של אי-סדירות פני הקרנית, יהיה צורך בדרך כלל להתאים משקפיים או עדשות מגע לתיקון הראייה. במקרים רבים יהיה צורך בעדשות מגע קשות כדי לתקן את עיוות הקרנית, המתרחש לעיתים בעקבות ניתוח ההשתלה, ללא קשר למומחיותו של המנתח.

במה כרוך ניתוח השתלת קרנית?

ניתוחי העיניים הגיעו לרמה מרשימה של הצלחה, יעילות ונוחות יחסית. הניתוח להשתלת קרנית הוא המוצלח ביותר מבין כל ניתוחי ההשתלה, והטכניקות משתפרות ללא הרף. בדרך כלל מבוצע הניתוח בנוהל של חולה-חוץ, בהרדמה כללית או מקומית. לעיתים מומלץ על אשפוז בבית החולים ללילה אחד. בסיום הניתוח יש לסייע למטופל להגיע לביתו, שם עליו להקפיד על סגנון חיים רגוע למשך כמה ימים. הכאב או אי-הנוחות אשר חשים רוב המושתלים בעקבות הניתוח, קלים להפליא. משך ההיעדרות מהעבודה ישתנה מאדם לאדם ולפי סוג העבודה. בדרך כלל חוזרים לעבודה שאינה כרוכה במאמץ כעבור שבוע או שבועיים.

במהלך הניתוח ישתמש המנתח בטרפין, מכשיר היי-טק הדומה לסכין לחיתוך עוגיות, כדי להסיר את הקרנית המעוותת של המנותח ולחתוך פיסה עגולה דומה מקרנית התורם. אחר כך ישים המנותח את פיסת הקרנית של התורם בחור העגול בקרנית המנותח ויתפור אותם יחד. במהלך ביצוע כל הפעולות האלה ישתמש המתח במיקרוסקופ ניתוחים כדי לעקוב אחר מעשיו. החוט המשמש לאיחוי דק הרבה יותר משערה, ועין בלתי מזוינת יכולה בהחלט לא לראותו.

בדרך כלל מסירים את התחבושות יום לאחר הניתוח, אבל הראייה עוד לא תהיה ברורה. יעברו מספר חודשים עד שהראייה תתייצב ואפשר יהיה לתת מרשם למשקפיים או לעדשות מגע. משך הזמן משתנה במידה רבה מאדם לאדם, לכן יש לראות את התקופות הרשומות לעיל כמסגרות כלליות ביותר.

לפרוט על טכניקות שונות להשתלת קרנית ניתן לקרוא בהפניה – טכניקות השתלת קרנית

לחיות עם קרטוקונוס

בסופו של דבר לומדים לחיות עם קרטוקונוס, בין אם יש צורך בניתוח ובין אם לאו. בני אדם מגיבים באופן שונה על הידיעה שיש להם קרטוקונוס, ופעמים רבות יכולים דיונים קבוצתיים להקנות דעת וביטחון. חוסר ידיעה גורר לעתים קרובות פחד. ייתכן שהתרופה הפסיכולוגית הטובה ביותר היא לשתף בהתנסויותיו של היחיד אחרים שהתנסו בנסיבות דומות. בשיחותי עם חולי קרטוקונוס עולות בעיות דומות אך כמעט כל אחד חווה חוויות המיוחדות לו.

הניסיון המשותף לכולם היה כמובן היטשטשות או היחלשות הראייה בעין אחת או בשתי העיניים. כמעט כולם סיפרו על חוויותיהם מהרכבת עדשות מגע, החל בשביעות רצון מלאה וכלה באי-נוחות ובהכרה בתלות יכולת תפקודם בצורה תקינה בביצועי עדשות המגע שלהם.

המקרים הפרטיים הציגו מגוון עשיר של דפוסי התפתחות המחלה. ישנם חולים, שלמרות אבחונים בגיל צעיר כסובלים מקרטוקונוס, התבטאה מגבלתם בקלות יחסית, ולעומתם מקרים נדירים, שכללו מספר ניתוחים שורה ארוכה של עדשות מגע ומספר רופאי עיניים.

התוצאות שהתקבלו מאלה שעברו ניתוחי השתלת קרנית הן בדרך כלל מצוינות. רוב המנותחים דיווחו שנפגשו עם רופא העיניים שלהם פעמיים או שלוש בשנה.

מנקות מבט רפואית, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על קשר רצוף עם רופא העיניים ולמלא בדייקנות אחר הוראותיו. מנקודת מבט רגשית ופסיכולוגית, חשוב להבין את טיבו של הקרטוקונוס, לגבש עמדה חיובית, ללמוד לחיות עם ההפרעה, ולשוחח עליו בחופשיות עם בני משפחה וידידים. אם אפשרי הדבר, חשוב לשוחח עם אחרים הסובלים מקרטוקונוס. שיחה כזו עשויה להביא את התועלת הרבה ביותר.

חלק מחולי הקרטוקונוס מדווחים על הפרעות קשות בראייה עקב מצב הקרנית. למרות מצבם זה השיגו אנשים אלו הישגים משמעותיים בתחומי פעילותם.

מסתבר, כי יש אנשים השומרים בסוד את דבר מחלתם, שמא יפריע להם לקבל עבודה ולזכות בקידום. אולם, חשוב להדגיש כי קרטוקונוס אינו צריך למנוע את השגת מטרותיך. בני אדם, המסתדרים בהצלחה עם מגבלות הקרטוקונוס, מפתחים מנגנוני התמודדות משלהם. אלה כוללים הרכבת משקפיים בעת נהיגה, הצטיידות בעדשות מגע חלופיות ותכנון נסיעות מראש, אפילו בתוך העיר, היות שקריאת שלטים הנושאים שמות רחובות מהווה לעתים קרובות בעיה. יש להקדיש זמן במשך היום להסרת עדשות המגע ולמתן מנוחה לעיניים.

את/ה ורופא העיניים שלך

חשוב לטפח יחסים טובים עם רופא העיניים, מאחר שייתכן כי יהיה עליך להיפגש אתו לעתים קרובות במשך תקופה ארוכה. יש לבטוח ברופא ולא לחשוש מהצגת שאלות. בדרך כלל, רופאי עיניים הם אנשים עסוקים מאוד, אך אסור להם לעולם להיות עסוקים מכדי לדון אתך במצבך. עליך למצוא רופא עיניים שתרגיש אתו בנוח ולשמור עמו על קשר רצוף.

רופא העיניים שלך זקוק לשיתוף פעולה מצדך. אין לו שליטה על מה שקורה בין ביקור לביקור. יש לראות את הרופא כשותף לטיפול בעיניך,אך לזכור כי האחריות לשלומן מוטלת בראש ובראשונה עליך. הרופא הוא אדם בעל ידע, יועץ שיגבש תכנית טיפול ו/או ייתן מרשמים לתרופות במסגרת תכנית טיפולית כזאת. יישום התכנית מוטל עליך. אם לא תקפיד על טיפול נכון בעיניך, לא סביר לצפות שאחר יעשה זאת במקומך.

ניתוח מוצע בדרך כלל אם אין ביכולתך לנהוג או לתפקד כהלכה בעבודתך גם בעת הרכבת עדשות מגע, או אם אין ביכולתך להרכיב עדשות מגע. אם ההמלצה על ניתוח מעוררת בך ספקות, כדאי להיוועץ במומחה נוסף הנמצא מחוץ לתמונה.

עליך להגיב באופן מידי על כל שינוי במצב עיניך או בראייתך. אם מתגלות תופעות של טשטוש, תחושת דגדוג, גירוי, דמעת או הפרשה כלשהי, יש לפנות מיד לרופא העיניים. תופעה כזו עלולה להצביע על בעיה בסבולת העיניים כלפי עדשות המגע או על צורך בהתאמה מחדש. עליך להקפיד כמובן על הטיפול השוטף הרגיל בעיניך ולהימנע משימוש בחומר כלשהו, שלא קיבלת מרופא העיניים שלך. נשים צריכות להיזהר בעת השימוש בחומרי איפור. כל מי שסובל מקרטוקונוס חייב להרכיב משקפי מגן בעת שחייה, עבודה בגינה או עיסוק בפעילות ספורטיבית. אם יש לך קשר עם רופא מומחה אחר, כמו רופא פנימי וכדומה, עליך להקפיד לדווח גם לו על הקרטוקונוס שלך.

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

147 תגובות על קרטוקונוס (KERATOCONUS)

  1. מאת אבאצ'י צדוק‏:

    פרופ' דוד צדוק
    שלום

    ראיתי אצל נבדק חוברת שהנפקת על נושא הקרטקונוס ,, מדריך למטופלים "
    האם אפשר לקבל חוברת כזאת ?

    השם שלי צדוק

    בן 64 עדין עובד כמכונאי בצה"ל, שעתיים ביום במחשב

    עם סכרת 2 מאוזנת

    עין שמאל עצלה- ראיה מטושטשת בנוסף גם כנראה ,,ירוד" קטרקט ,מה לעשות
    עם עין שמאל לשיפור ראייה פרט לקטרקט ?

    עין ימין עברתי לפני שבוע ניתוח ל,,ירוד"-אצל ד"ר חגי אביזמר מומחה לקרנית

    קרטוקונוס בעיניים – האם יש טעם לנתוח טבעות או עדשות קשה

    יש עדשות מולטיפוקל ששמים בקטרקט- אמרו שלי לא מתאים
    יש עין מכוונת למרחק והשנייה לקרוב – נאמר שלא מתאים לי

    אני משתגע ממחשבות- מגיע לרופא ונאלם.

    מקווה שאני לא מטריד אותך

    בברכה
    אבאצ'י צדוק
    רח' דוד רזיאל 4
    בבת – ים 59642
    פלא' 0528961009

  2. רוב תוכן החוברת מופיע באתר שלי davidzadok.co.il . אין לנו יותר חוברות מודפסות .
    על מנת לשפר ראיה כדאי לנסות עדשות מגע קשות . גם לעין העצלה שיתכן ותראה בה הרבה יותר טוב עם העדשה מאחר ובחק מהמקרים אין זו עין עצלה אלא עין עם קונוס מתקדם יותר
    בניתוח קטרקט מוציאים את העדשה הטיבעית ומשתילים עדשה מפלסטיק. מטרת הניתוח לשפר את הראיה ולהוריד את מספר המשקפיים עד כמעט לאפס. בחלוה קרטוקונוס לא ניתן לצפות להסיר המשקפיים (או העדשות מגע) לכן לא מתאים לעדשות מולטיפוקליות או לעין אחת לקרוב ועין שניה לרחוק

  3. לפני שמחליטים על השתלת קרנית יש קודם למצות את כל האפשרויות הטיפוליות שאינן ניתוח. כדאי להתאים עדשת מדע קשה מיוחדת לקרטוקונוס או עדשה סקלרלית לקרטוקונוס שסביר להניח ישפרו לך את הראיה . גם לאחר השתלת קרנית יתכן מאוד שתזדקק לעדשות מגע. על מנת לברר האם יש החמרה בקרטוקונוס יש לעשות טופוגרפיות חוזרות המודדות גם עובי וגם פנים אחוריות של הקרנית . המכשירים הטובים יותר הם הפנטאקאם בבית חולים אסף הרופא ובנהריה, והגליליי באיכילוב

  4. מאת עמרם‏:

    שלום רב,
    לפנה בערך 5 שנים הרגשתי תישתוש בעיין ימין כשבתי קטרקט,פנתי לפרופ ברקת אחרי הבדיקה
    מבשרת לי שיש לי סריטות בעיין { זלצמן } שלחה אותי לבדיקה בבת חולים קפלן,תשובה להמשיך שנה במעקב. ב15/11/15 פניתי לעוד בדיקה ב.אספ הרופא תשובה לעשות ניתוח.
    מה עלי לעשות פרופי צדוק.
    בכבוד רב. עמרם

  5. אם יש לך זלצמן אז כדאי להסירם צאחר והם גורמים לאי נוחות בעין , כאב , דקירות , וטישטוש ראיה . אם יש לך גם קטרקט אז בוודאי שכדאי קודם להסיר את הזלצמן

  6. מאת אסראר עלי‏:

    פרופ' צדוק שלום רב , אני בת 28 , מרכיבה משקפיים ( הייתה תקופה של שנה שלמה שלא הלכתי עם משקפיים כי התעצלתי ללכת איתם ) אני בריאה בד"כ אתמול עברתי בדיקת עיניים אצל רופא עיניים אחרי הבדיקה הד"ר אמרה שהכל תקין אך יש לי צילנדיר גבוה בעין שמאל והיא נתנה לי הפנייה לבדיקת מיפוי קרנית , השאלה שלי האם הבדיקה הזו עלולה לגרום נזק לעין לטווח ארוך או קצר ( (עיוורון חלילה ) ?! ומה הסיכון אם לא עושים את הבדיקה לטווח ארוך ?!
    תודה מראש
    בכבוד רב ובברכה ,
    אסראר עלי

  7. מיפוי קרנית זה צילום פוטו של העין ללא קרינה ואין כל סיכון קצר טווח או ארוך טווח

  8. מאת עביר‏:

    שלום פרופ. צדוק
    איך אפשר להגיע אליך לייעוץ

  9. מאת עביר‏:

    שלום פרופ צדוק
    איך אפשר להגיע לייעוץ אצלך
    תודה

  10. ניתן לקבוע תור בבית חולים אסף הרופא מרפאת עיניים קרנית
    לשלוח מכתב פניה ל US וביקת רופא לפקידות 08-9779627

  11. מאת טל פורת‏:

    הבן שלי מטופל אצלכם ונקבע לו קרוסלינקינג באסף הרופא לעוד כמה חודשים.
    בינתיים סובל מאד מגירוד וצריבה בעיניים. נאמר שזו דלקת הלחמית.
    מה אפשר לתת לו כרגע להקלה? האם יש טיפות עיניים שיכולות לעזור?
    תודה, טל

  12. בוודאי שיש טיפול לגרד בעיניים. שיגש בהקדם לרופא עיניים במקום מגורים לקבל טיפול. תבקשי לנסות להקדים הטיפול 08-9779363

  13. מאת טל פורת‏:

    בסדר גמור,
    ביקשתי מג'ולו להקדים, אני אנסה שוב:)
    תודה רבה
    טל

  14. מאת לי‏:

    אבי סובל מקריאטוקונוס ובנוסף נדרש לעבור ניתוח קטרקט.

    האם יש שיקולים ספציפיים בהם כדאי להתחשב בהקשר של ניתוח קטרקט למטופל עם קריאטוקונוס?

    האם יש מנתחיים יעודיים המתמחים בסוג כזה של מטופלים?

  15. מאת יפעתרחמים‏:

    שלום אני מאובחנת בקרקונוס ועשיתי בדיקת עינים להורדת משקפים ואין אפשרות יש ניתוח להורדה את המספר אני יחסית רואה די טוב בלי משקפים יש לי מספר נמוך עשיתי בדיקה לעצירת המספר וזה בסדר המבפר נעצר בגיל 30 עכשו בזמן האחרון מרגיש סחרחורות משקפים רק מחמיר לי את המצב מה עושים ואם יש רופא טוב שמתחה בזה אני בקופת חולים מכבי תודה לעזרה

  16. כאשר מנסים להרכיב משקפיים עם צילינדר שלא רגילים אליו (כמו במקרה של קרטוקונוס) אז יש תחושה לא נוחה עם המשקפיים. בעיה זו נפתרת עם הרכבת עדשות מגע
    לגבי רופא המתעסק בקרטוקונוס כדאי לך לברר עם רופא עיניים או אופטומטריסט באזור מגורייך

  17. מספר שאלות שהמנתח צריך לשים לב אליהם:
    האם הקרנית מצולקת ומעוות מאוד
    חישוב העדשה המלאכותית אותה משתילים במהלך ניתוח הקטרקט
    האם יש אפשרות להשתיל עדשה שתתקן חלק מהצילינדר

  18. מאת לי‏:

    תודה רבה וחג שמח

  19. מאת אבישי‏:

    בן 37 לפני חודש עשיתי השתלת קרנית עדין מתאושש ממנה.בשנה האחרונה חלה ירידה קלה בראיה של העין החזקה שלי.רציתי לדעת האים כדאי לעשות קרוס ליקינג בעין זו הוא שבגיל 37 הראיה אמורה להתייצב כמו שאמרו לי לפני כמה שנים.והאים עלי לחכות לפחות עד שתהיה לי ראיה יציבה בעין שעשיתי השתלה בכדי לעשות קרוס ליקינג או תהליך כל שהוא בעין שעליה אני מסתמך בראיה שלי.תודה מראש

  20. על מנת לקבוע התקדמות הקרטוקונוס יש לחזור על טופוגרפיות שיימפלונג (פנים קדמיות , פנים אחוריות ועובי הקרנית מדיי 3-4 חודשים לפחות 4 פעמים

  21. מאת איריס אוסטפלד‏:

    שלום פרופ' צדוק.
    אני בת 43 וכבר כמה שנים סובלת מירידה בראייה ולא טיפלתי בכך מעבר לעדשות הרגילות שאני מרכיבה מגיל מאד צעיר עם מספר גבוה (7, 8). כמו כן התפתחו לי צילינדרים נמוכים לפני מספר שנים.
    בשנתיים האחרונות התחלתי לפזול בעין אחת במיוחד , פזילה שהלכה והתחזקה. הלכתי למומחית פזילה שכאשר בדקה את עיני גילתה שיש לי צילנד 8(!!) בעין הפוזלת ומיד שלחה אותי לסריקת קרנית. ואכן הסריקה מעלה חשד לקורטקונוס. האם יכול להיות קשר בין המחלה לבין היווצרות הפזילה?
    ויותר מכך – כיצד והיכן ניתן לבוא ולהיבדק אצלך דרך קופות חולים כללית?
    תודה רבה, איריס אוסטפלד

  22. איריס
    ראשית יש לעשות טופוגרפיה כשבוע ללא עדשות מגע מאחר והעדשות בעצמן מעוותות את פני שטח הקרנית ועלולות לתת תמונה דמויית קרטוקונוס. אם אכן חדות הראיה בעין הפוזלת היא ירודה אזי העין עלולה לברוח אחוצה . תיקון אופטי טוב עם עדשה במספר מתאים שתיצור חדות ראיה טובה עשויה להחזיר את העין הפוזלת למרכז
    אשמח לשרת אותך בבית חולים אסף הרופא מרפאת קרנית . יש לשלוח מכתב עם שם שם משפחה ותעודת זהות לפקס 08-9779627 ולקבוע תור. הטלפון במשרד 08-9779620-1

  23. מאת יפעתרחמים‏:

    האם קרקטונוס זה כמו קטרת ושאלה נוספת אם קרקטונוס מחמיר מצב בשל דלקת עיניים

  24. קרטוקונוס היא מחלה של הקרנית בגיל הצעיר וזה שונה לגמרי מקטרקט שהיא מחלה של העדשה והגיל מבוגר.
    קרטוקונוס מוחמר עקב דלקת לחמית . לכן יש לטפל בדלקת לחמית ולא לגרד עיניים

  25. מאת סוזאן‏:

    שלום פרופ' צדוק,
    אני בת 24 , בגיל 20 עברתי ניתוח קרוסלינקינג בעין שמאל. ניסיתי להרכיב עדשות מגע קשות אבל לא הצלחתי להשאיר כי התחלתי להרגיש גירוד בעין והעין נהייתה אדומה. אני מרכיבה משקפיים עכשיו אבל לא רואה בהם טוב -כבר איבדתי ראיה חדה בעין זו. מה אפשר לעשות כדי שאוכל לראות יותר טוב?
    ולפני כמה ימים הייתי אצל הרופא והוא אמר לי שהמחלה התחילה להתקדם גם בעין ימין וצריך לנתח גם אותה. הבעיה שאני לא רוצה שגם עין ימין תגיע לאותו מצב של עין שמאל כי אז לא נראה לי שאוכל לנהוג או לעבוד מול מחשב! (אני עובדת מול מחשב כמעט 8.5 שעות ביום)

  26. מאת פרופ' דוד צדוק‏:

    סוזאן,
    תחזרי 3-4 פעמים על טופוגרפיות (שיימפלונג) ובדיקת מספר המשקפיים מידיי 3-4 חודשים ואם יש שינוי אז בוודאי שכדאי לעשות קרוסלינקינג. כדאי לנסות אופטומטריסט אחר אם האופטומטריסט שלך לא הצליח להתאים לך עדשה. אם עדשת מגע רגילה לא עוזרת או לא נוחה אז תנסי עדשה סקלרלית

  27. מאת אנונימי‏:

    שלום רב, קודם כל תודה רבה על המידע הכלכך חשוב וחיוני שנתת לי באתר זה!
    רציתי לדעת אם אני יכול לצאת מהצבא על רפואי ממחלה זאת יש לי קרטוקונוס מתקדם ואני מרכיב כל 6 שעות עדשות קשות מיוחדות בריטיות
    תודה רבה!

  28. למיטב ידיעתי הפרופיל שלך ירד אך זה לא משחרר

  29. מאת יהודית‏:

    שלום פרופ' צדוק
    לפני כ-6 שנים עברתי טיפולים וניתוחים בעין ימין עקב היפרדות וקרע ברישתית, לאחר כל הטיפולים אינני רואה בעין, ונאמר לי כי נפגעה הקרנית. היום העין עכורה ואינני רואה בה.
    האם השתלת קרנית יכולה לעזור לי לשוב ולראות בעין?
    תודה רבה לתשובתך.

  30. ראשית חשוב לוודא שברשתית צמודה ולנסות לברר את פוטנציאל הראיה בעין זו. אם יש פוטנציאל אז ניתן לשקול השתלת קרנית. יש לזכור שאם יש הרבה מאוד כלי דם על הקרנית בסיכוי ששתל קרנית ישרוד לאורך זמן הוא נמוך

  31. מאת איילת‏:

    פרופ צדוק שלום, קודם כל תודה על הפורום, מסייע ומועיל.
    בני אובחן עם קורטוקונוס ועבר קרוסלינקינג לפני כ 7 חודשים. בעוד זמן קצר הוא עתיד להתגייס לצהל (נקבע פרופיל 72) , קיבל שיבוץ ליחידת חילוץ והצלה. למיטב הבנתי השרות עם הרבה אבק. האם אין חשש מהחמרת המחלה כתוצאה מחשיפה לאבק שעלולה לגרום לגרד ?
    האם היית ממליץ לקבל חוות דעת מרופא עיניים ופעול כדי להשתבץ ביחידה אחרת?

  32. אחד מגורמי הסיכון להתקדמות קרטוקונוס הוא שפשוף עיניים. אם הנער משפשף עיניים עקב גרד או עקב הרגל אז יש לטפל בזה. גרד בעיניים עלול להיות על רקע של דלקת לחמית אלרגית. אם אכן זו הסיבה אז יש לטפל באלרגיה בעיניים בטיפול תרופתי ובוודאי שכדאי להמנע מסביבת אלרגנים כמו צמחיה רבה או סביבה עם אבק מה עוד דבק יפריע לא עם העדשות מגע. תבקשי מרופא העיניים לתת המלצה לשרות בסביבה נקיה וסביר להניח שתקבלי
    בהצלחה בשרות הצבאי

  33. מאת יהב ג'אן‏:

    שלום.
    יש לי קרטוקונוס ואני רוצה לעבור ניתוח להשתלת עדשה תוך עינית.
    אני אמור להתגייס במרץ הקרוב והבנתי שהניתוח הזה מוריד פרופיל.
    רציתי לדעת האם זה באמת מוריד פרופיל?ולכמה?

  34. קרטוקונוס לכשעצמו מוריד פרופיל. השתלת עדשה זה לא הדבר המדוייק לעזור לך.

  35. מאת שי ג.‏:

    שלום.
    הייתי במצבם של הרבה כותבים כאן וכבר סיכמתי עם הרופאים שאלך לניתוח השתלת קרנית.
    הוצע לי עי אחד הרופאים במרפאה הצבאית לפגוש בינתיים את שמואל ברמן.
    מבחינתי הוא מלאך.
    בדק אותי ולאחר מספר לא קטן של ניסויים ותהייה הצליח להתאים לי עדשות שלא נוגעות בקצה הקונוס.
    הוא מייצר את העדשות במו ידיו, בודק ומשנה עד שמקבלת תוצאה שסבילה עי העין.
    אני לא מכיר עוד מישהו שמודד את העין ומייצר בעצמו א העדשות.
    אמנם יש תור כדי להקבל אליו אבל הכל שווה כדי להמנע מניתוח מורכב זה

  36. לצערנו ברמן הלך לעולמו. כיום יש מספר אופטומטריסטים בארץ המתאימים עדשות מגע סקלריות של יצרנים שונים בהצלחה לא מבוטלת

  37. מאת הינדא בלומה קלוגר‏:

    באיזה מקום הכי מומלץ לעשות עדשות סקלריות?

  38. עליך לברר עם רופא העיניים שלך או אופטומטריסט באזור מגוריך המתעסק עם עדשות סקלרליות

  39. מאת יאסמין‏:

    שלום דר צדוק
    אני הייתי מטופלת אצלך לפני 7 שנים דרך מחקר בנושא ועשיתי cl בעין ימין למניעת הידרדרות למרות שהיא העין הטובה
    היה לי מספר גבוה בעין שמאל אבל למשך מעקב של 3 שנים לא השתנה
    אתמול היתה לי בדיקה והתברר שהמספר גדל ל 8 ואני כמעט לא רואה כלום בעין שמאל.
    האם ניתוח עוד פעם יעזור לי??
    או לשים טבעת או עדשה קשה ?

  40. יש לברר האם יש החמרה הטופוגרפיות (מיפוי קרנית). אם אכן החמרה אז בוודאי שכדאי לעשות קרוסלינקינג. טבעות נועדו להרכיב עדשות מגע בצורה נוחה יותר. זה נכון שחלק מהאנשים עוברים למשקפיים אך זה אקראי.

  41. מאת יאסמין‏:

    בוקר טוב דר צדוק
    התברר שיש החמרה במצב בצילום טפוגרפי
    אכן אפשר להתאים עדשות בלי לעשות ניתוח cl ??

  42. מאת פרופ' דויד צדוק‏:

    אם יש החמרה בשנה האחרונה כדאי לעשות קודם קרוסלינקינג ואחכ עדשות מגע

  43. מאת לוברבום‏:

    שלום אני בת 25 כתוצאה מפגות קוצר ראיה גבוה כתוצאה מזה חורים ברשתית בגלל החורים ברשתית והרשתית הוא במצב סיכון אמרו לי קודם כל לחשוב על הקוצר ראיה הלכתי ל2 מכוני לייזר לבדוק מה אפשר לעשות לקוצ ראיה באחד אמרו לי השתלת עדשה תוך עינית בשני אמרו לי שיש לי קמירות בקרנית ולכן אני חייבת לעשות קרוסלינקינג כדי שזה לא יחמיר הלכתי לרופא עיניים בלאומית (כי במאוחדת יש לי בעיה ברעבון אצל רופא עיניים) הוא אמחר לי אכן שהטופוגרפיה מראה על קרטוקנוס וחייבים לעשות קרוסלינקינג יש לי שאלה מחר יש לי תור לדוקטור דוייב האם אני יכולה לחכות אחרי פסח כי אז אני עוברת ללאומית או עדיף שלא מחכים בבית עם מצב של החמרה של קרטוקונוס הקופה משלמת את זה כשזה דחוף אני רוצה לציין שהייתי אצלכם בשערי צדק ולא הייתי יכולה להיכנס אלכם כי היה לי בעיה עם השר"פ במאוחדת אם זה באמת זה (כי אמרו לי ששי לי קעור 0.5 האם זה לא גלאוקומה אמרו לי שזה גלאוקומה בלי לחץ אבל בגיל 25 הסיכון לגלאוקומה בלי לחץ זניח מה זה אומר?????) מיוכל לקבל אותי בשערי צדק כשאני יהיה שם שבוע הבא מחכה לתשובה תודה רבה!!!!!!!

  44. לא אוכל לענות לגבי האבחנה של קרוסלינקינג ללא בדיקה. ככלל, קרוסלינקינג צריך לעשות רק אם יש התקדמות בקרטוקונוס. אם המצב יציב אין טעם בקרוסלינקינג
    לגבי השקעים כדאי לשוחח עם רופא עיניים המומחה בגלאוקומה

  45. מאת לוברבום‏:

    תודה רבה על התשובה אני מקווה שעניתם לי את התשובה שבע שעבר הייתי בשערי צדק יצאתי י משם עם מצב מאוד חמור ברשתית (שינוי לטיס בהיקף ב2 העיניים 3 חורים פריפריים טמפוראלי משמאל) גם כתבו לי מיופיה אסטיגמטיזם האסטיגמטיזם זה קשזור לצילינדר הלכתי לפרופסור פרוכט והוא אמר לפי המיפוי קרנית של עכשיו אין עדיין קרטוקנוס איך אפשר לדעת בכל זאת אם יש אני שמפשפת כל היום את העין החמור ביותתר מה אני צריכה לעשות האם אני יכוהל להגיע אלכם לשר,פ אחרי פסח מכחה לתשובה!!!!!

  46. מאת ניר‏:

    אני איש בן 46 נולדתי עם מיופיה גבוה -24 בגיל 27 קבלתי מכה בעין ימין ועברתי חיגור הפרדות רישתית,לאחר 6 שנים עברתי השתלת עדשות תוך עיניות, אחרי 14 שנה התפתחה לי בצקת בקרנית באותה העין ימין, רופא עיניים נתן לי סטרואידים מסוג מקסיטרול ומשחה פוסיתלמיק לטפתף, ללא הועיל,פרופסור אמר לי עקב הבצקת יש לי גם קורטוקונוס וקטרקט, ירידה בראייה, וכפל תמונה יש לי גם, מה עלי לעשות?? פרופסור אמר שהניתוח הוא 50%, אני ממש בדילמה

  47. קשה לענות ללא בדיקה אך סביר להניח שאם יש בצקת בקרנית צריך להוציא את העדשה שהושתלה ונסות לעשות ספירת תאי אנדותל ומיפוי קרנית בהתאם לכמות הבצקת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *