קרטוקונוס (KERATOCONUS)
קרטוקונוס (KERATOCONUS)
קרטוקונוס הינה הפרעה בעין האנושית הגורמת לעתים נדירות לעיוורון אך עלולה לפגום משמעותית בראייה.
אם הנכם סובלים מקרטקונוס, או הנכם קרובי משפחה או ידידים של חולה בקרטוקונוס, מידע זה מיועד לכם. המידע יעזור לחולה בקרטוקונוס להבין טוב יותר את ההפרעה שלו ותסייע למי שבאים במגע יומיומי עם חולי קרטוקונוס להעריך נכונה את מהות הבעיה והשפעתה על חיי המטופל.
השתדלתי למעט ככל האפשר בלשון טכנית ולתאר את העין האנושית ואת הקרטוקונוס במונחים קלים להבנה.
הקרנית
העין נתונה בתוך מעטפת לבנה ונוקשה הנקראת לובן העין. הקרנית היא האשנב השקוף במעטפת זו המאפשר לדמות העצם שעליו מסתכלים לחדור בצורת גלי אור אל פנים העין. פני הקרנית הוא המקום שבו מתחיל האור את מסעו אל תוך העין. תפקיד הקרנית הוא לאסוף ולמקד דמויות חזותיות. מאחר שהיא נמצאת ממש בחזית, כמו זגוגית קדמית של מכונית, היא קרבן להתעללות רבה מצד העולם החיצוני.
הקרנית מעוצבת באמנות כזו, שרק העדשות היקרות ביותר מעשה ידי-אדם יכולות להשתוות למידת הדיוק שלה. חלקות הקרנית ותבניתה חשובות לתפקודה הנאות, באותה מידה שחשובה שקיפותה. אם נפגמות חלקות המשטח או צלילות הקרנית, הראייה משתבשת.
אף על פי שהקרנית נראית כקרום צלול אחד, היא למעשה מורכבת מחמש שכבות רקמה נפרדות אשר לכל אחת תפקיד ייחודי. השכבה החיצונית הדקה, הנקראת אפיתל, היא מחסום מפני זיהום הקרנית והעין. דרך כלל פגיעה באפיתל היא תנאי מקדים לחדירת גורם זיהומי אל השכבה האמצעית (משתית) של הקרנית, המורכבת מסיבי קולגן וחלבונים. השכבה הפנימית, תאי האנדותל, תפקידה להוציא את הנוזלים מהקרנית ולשמור על קרנית דקה
אנו יכולים לחיות עם צלקות גדולות מאוד על גופנו ללא בעיה, למעט פגיעה במראה האסתטי שלנו. לא כן, הקרנית! אפילו צלקת זעירה עלולה לפגום בראייה. בלי קשר לתפקוד חלקיה האחרים של העין, תשפיע קרנית מצולקת, עכורה או מעוותת על הראייה.
מה גורם לקרטוקונוס?
כפי שהסברנו קודם, קרטוקונוס מתאפיין בהבלטות של הקרנית, המעוגלת בדרך כלל, ומצב זה גורם לעיוות הראייה. תופעת הקרטוקונוס מוכרת לפחות מאתיים שנה, אף על פי שעד אמצע המאה שעברה לא קיבלה תיאור נכון ולא הופרדה מבעיות דומות בקרנית.
הסיבות למצב זה עדיין אינן ידועות למרות היכרותנו הממושכת עמו. במרוצת הזמן הצטבר אוסף גדול של מחקרים בנושא והוצעו תיאוריות רבות.
אחת ההשקפות המדעיות גורסת, כי קרטוקונוס הוא התפתחותי (כלומר גנטי) במקורו. מכאן משתמע, שהוא תוצאה של גדילה לא-תקינה, פגם מולד במהותו. לפי השקפה אחרת, קרטוקונוס מייצג מצב ניווני. השקפה שלישית מציעה, כי קרטוקונוס הוא משני לתהליך חולי אחר. רעיון זה נבע מהעובדה, שהוא עשוי להתגלות אצל ילדים עם תסמונת דאון או דלקות עיניים חוזרות ובדרך כלל פוגע בשתי העיניים.
הבסיס להשקפה, כי הקרטוקונוס מושפע מהתורשה, נעוץ בסדרת מחקרים המראים, כי לכ-13% מן המטופלים יש קרובי משפחה הסובלים ממחלה זו. אם אין בידך ראיות להופעת קרטוקונוס במספר דורות רצופים במשפחה, קיים סיכון של 1 ל- 10 בלבד שצאצאך יסבול מדרגה כלשהי של קרטוקונוס.
מי נפגע מקרטוקונוס?
תפוצתו הממשית של הקרטוקונוס אינה ידועה. המחלה אינה נחשבת לאחת ממחלות העיניים הנפוצות, אך ללא ספק אינה נדירה. ההערכה היא, שאחד מכל 2000 איש באוכלוסיה הכללית סובל ממחלה זו. הוא מופיעה בדרך כלל בצעירים בתקופת ההתבגרות המינית או בשנות העשרה המאוחרות. הוא נפוץ בעולם, בלא תבנית גיאוגרפית, תרבותית או חברתית מובהקת.
תסמינים וסימנים
התסמין הראשון לקיומו של קרטוקונוס אצל מטופל הוא טשטוש ועיוות הראייה. בשלבים המוקדמים ניתן לתקן מצב זה על ידי משקפיים, המחייבים שינויים תכופים מבחינת קוצר הראייה ותיקון האסטיגמציה. תהליך הידקקות ועיוות הקרנית נוטה להבלם סביב גיל 40 . בעזרת צילום הקרנית ע"י מכשיר הנותן מפה טופוגרפית של הקרנית ניתן לאבחן קרטוקונוס ולעקוב אחר התקדמות העיוות בקרנית. על מנת לקבל צילום אמין של הקרנית יש להימנע מהרכבת עדשת מגע למשך שבוע טרם הבדיקה. קורה שתהליך ההידקקות מהיר מאוד ובשלב מתקדם עלול המטופל לחוש ערפול פתאומי של הראייה באחת העיניים, שיעלם בתוך שבועות או חודשים. תופעה זו נקראת "מַיֶמֶת חריפה" ונגרמת עקב עירוי פתאומי של נוזל לתוך הקרנית המתוחה. במקרים מתקדמים נוצרות צלקות שטחיות בחוד בליטת הקרנית הגורמות להחמרה נוספת במצב הראייה.
כיצד מטפלים בקרטוקונוס?
מטרת הטיפול היא תיקון הראייה. במקרים לא קשים, ניתן להשיג מטרה זו בעזרת משקפיים. אולם רוב הסובלים מקרטוקונוס זקוקים לעשות מגע כדי לתקן את הראייה במידה מספקת. במקרים קשים עשוי להיווצר הצורך בהשתלת קרנית.
עדשות מגע
כאמור, בשלבים המוקדמים של הקרטוקונוס ניתן להשתמש במשקפיים לתיקון קוצר-ראייה ואסטיגמטיזם מתונים. עם התקדמות המחלה, המשך הידקקות והתבלטות הקרנית יוצר צורה מיוחדת של אסטיגמטיזם. צורה זו אינה ניתנת לתיקון בעזרת משקפיים ולעתים קרובות מטופלת בדרך הטובה ביותר בעזרת עדשות מגע.
כדי לתקן את עיוות הראייה המתגלה לעיתים קרובות אצל חולי קרטוקונוס, פותחו סוגים רבים של עדשות מגע. סוג העדשות הנפוץ ביותר נקרא "עדשה קשיחה חדירה לגז" (RGP). לעדשות אלה מספר תכונות העושות אותן אידיאליות לקרטוקונוס:
- הן מתקנות כמעט כל קוצר-ראייה ואסטיגמטיזם הקשורים לקרטוקונוס.
- הן מאפשרות לקרנית לנשום חמצן ישירות דרך עדשת המגע.
- קל להרכיב, להסיר ולנקות אותן.
- ניתן להתאים אותן בדיוק לפי התבנית המיוחדת של העין הפגועה בקרטוקונוס.
התאמת עדשות מגע לקרטוקונוס מחייבת זהירות רבה ומומחיות גדולה. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות ובהחלפות תכופות של העדשות, עקב שינויים קלים ובלתי צפויים בתבנית הקרנית.
נוסף לעדשות המגע הקשות (RGP) קיימות עדשות מסוגים אחרים: עדשות מגע רכות לפי הזמנה, עדשות מורכבות (עדשות קשות המורכבות על עדשות רכות), ועדשות סקלרליות. חשוב לזכור, כי יש כל הזמן חידושים והתקדמות בתחום עדשות המגע. לכן, אם ניסית בעבר עדשות מגע מסוג מסוים והניסיון לא עלה יפה עקב אי-נוחות או אי-תיקון-הראייה, כדאי מאוד להיפגש מפעם לפעם עם רופא העיניים שלך כדי לברר מה הם החידושים האחרונים בתחום הטיפול בקרטוקונוס. הרוב המכריע של בני אדם החולים בקרטוקונוס מרכיבים עדשות מגע בנוחות במשך כל היום ונהנים משיפור משמעותי בראייה. הרכבת עדשות מגע מאפשרת לרוב בני האדם לנהל אורח חיים שגרתי, עם הפרעה קלה או ללא כל הפרעה להשגת מטרות לימודיות, יעדי קריירה או פעילויות ספורטיביות ופעילויות פנאי. חשוב לזכור, כי מצליחנים רבים מרכיבים עדשות מגע: ספורטאים מקצוענים, שחקנים ושחקניות מפורסמים, מגישי תוכניות טלוויזיה, רופאים, עורכי דין ואנשי עסקים. בני אדם מכל שכבות האוכלוסייה למדו להערך את יתרונות החיים עם עדשות המגע. רובם החלו להרכיבן לאחר אבחנת המחלה והרוב המכריע ימשיכו להרכיבן בהצלחה במשך כל ימי חייהם. יש לציין כי למרות העובדה שעדשות מגע גורמות לעתים קרובות לשיפור משמעותי בראייה, הרכבתן אינה מרפאת קרטוקונוס ואינה משנה את מהלך המחלה.
טבעות בקרנית
כאשר מתפתחת חוסר סבילות לעדשות מגע או כאשר עדשות המגע נופלות לעיתים קרבות ניתן לשקול השתלת טבעת לקרנית. הטבעת הינה פיסת פלסטיק בצורת חצי עיגול המושתלת לתוך הקרנית דרך חתך זעיר ותפקידה לשטח את הקרנית על מנת שעדשת מגע תשב טוב יותר על הקרנית ולא תיפול. הטבעות עוזרות בחלק מהמנותחים למטרה הנ"ל ובחלק קטן מהמנותחים אף משפרת את הראיה עם משקפיים. שיפור הראיה עם משקפיים הוא מיקרי ולכן לא מומלץ להשתיל טבעות רק מתוך רצון להיפטר מעדשות מגע. הטבעות לא נועדו לעצור התקדמות קרטוקונוס.
קרוסלינקינג
הטיפול היחיד שנועד לעצור התקדמות קרטוקונוס הינו הקרוסלינקינג. מטרת טיפול זה לחזק את הקשרים בשלד הקרנית ע"י שימוש בטיפות ויטמין 2B (ריבופלבין) ואור אולטראסגול. ניתן לקרוא בהרחבה על טיפול זה בהפניה – קרוסלינקינג
השתלת קרנית
בכ- 20% מהמטופלים בקרטוקונוס יש צורך בהשתלת קרנית. בתהליך זה מסירים חלק גדול ממרכז הקרנית של האדם החולה בקרטוקונוס ומחליפים אותה בקרנית של אדם שנפתר זמן קצר לפי כן. קיימים בנקי עיניים, המרכזים קרניות בריאות של נפטרים ונענים לפניות של מנתחי עיניים הזקוקים לקרניות אלה. זוהי מערכת מאורגנת ומתוחכמת ביותר. ניתוחי השתלות קרנית נפוצים ביותר והצלחתם גדולה. סבירות הדחייה נמוכה יותר מבכל איבר מושתל אחר ואינה מחייבת לקיחת תרופות מדכאות חיסון במשך כל החיים, מאחר שאין אספקת דם לקרנית.
למרות שיעור הצלחה של 95% בהשתלות קרנית המבוצעות כטיפול בקרטוקונוס, כרוכים בניתוח זה סיכונים רציניים, כמו בכל ניתוח אחר. במקרים שבהם ההשתלה אינה מצליחה, ייתכן שהשתלות נוספות תצלחנה. ישנם מקרים נדירים של חזרת תופעת הקרטוקונוס בקרנית המושתלת או אבדן ראייה מלא בעקבות הניתוח. בדרך כלל נשקלת אפשרות השתלת קרנית רק במקרים שבהם לא ניתן להרכיב עדשות מגע או שהן אינן משפרות בצורה מספקת את הראייה.
גם אם השתלת קרנית חדשה תפתור את הבעיה הבסיסית של אי-סדירות פני הקרנית, יהיה צורך בדרך כלל להתאים משקפיים או עדשות מגע לתיקון הראייה. במקרים רבים יהיה צורך בעדשות מגע קשות כדי לתקן את עיוות הקרנית, המתרחש לעיתים בעקבות ניתוח ההשתלה, ללא קשר למומחיותו של המנתח.
במה כרוך ניתוח השתלת קרנית?
ניתוחי העיניים הגיעו לרמה מרשימה של הצלחה, יעילות ונוחות יחסית. הניתוח להשתלת קרנית הוא המוצלח ביותר מבין כל ניתוחי ההשתלה, והטכניקות משתפרות ללא הרף. בדרך כלל מבוצע הניתוח בנוהל של חולה-חוץ, בהרדמה כללית או מקומית. לעיתים מומלץ על אשפוז בבית החולים ללילה אחד. בסיום הניתוח יש לסייע למטופל להגיע לביתו, שם עליו להקפיד על סגנון חיים רגוע למשך כמה ימים. הכאב או אי-הנוחות אשר חשים רוב המושתלים בעקבות הניתוח, קלים להפליא. משך ההיעדרות מהעבודה ישתנה מאדם לאדם ולפי סוג העבודה. בדרך כלל חוזרים לעבודה שאינה כרוכה במאמץ כעבור שבוע או שבועיים.
במהלך הניתוח ישתמש המנתח בטרפין, מכשיר היי-טק הדומה לסכין לחיתוך עוגיות, כדי להסיר את הקרנית המעוותת של המנותח ולחתוך פיסה עגולה דומה מקרנית התורם. אחר כך ישים המנותח את פיסת הקרנית של התורם בחור העגול בקרנית המנותח ויתפור אותם יחד. במהלך ביצוע כל הפעולות האלה ישתמש המתח במיקרוסקופ ניתוחים כדי לעקוב אחר מעשיו. החוט המשמש לאיחוי דק הרבה יותר משערה, ועין בלתי מזוינת יכולה בהחלט לא לראותו.
בדרך כלל מסירים את התחבושות יום לאחר הניתוח, אבל הראייה עוד לא תהיה ברורה. יעברו מספר חודשים עד שהראייה תתייצב ואפשר יהיה לתת מרשם למשקפיים או לעדשות מגע. משך הזמן משתנה במידה רבה מאדם לאדם, לכן יש לראות את התקופות הרשומות לעיל כמסגרות כלליות ביותר.
לפרוט על טכניקות שונות להשתלת קרנית ניתן לקרוא בהפניה – טכניקות השתלת קרנית
לחיות עם קרטוקונוס
בסופו של דבר לומדים לחיות עם קרטוקונוס, בין אם יש צורך בניתוח ובין אם לאו. בני אדם מגיבים באופן שונה על הידיעה שיש להם קרטוקונוס, ופעמים רבות יכולים דיונים קבוצתיים להקנות דעת וביטחון. חוסר ידיעה גורר לעתים קרובות פחד. ייתכן שהתרופה הפסיכולוגית הטובה ביותר היא לשתף בהתנסויותיו של היחיד אחרים שהתנסו בנסיבות דומות. בשיחותי עם חולי קרטוקונוס עולות בעיות דומות אך כמעט כל אחד חווה חוויות המיוחדות לו.
הניסיון המשותף לכולם היה כמובן היטשטשות או היחלשות הראייה בעין אחת או בשתי העיניים. כמעט כולם סיפרו על חוויותיהם מהרכבת עדשות מגע, החל בשביעות רצון מלאה וכלה באי-נוחות ובהכרה בתלות יכולת תפקודם בצורה תקינה בביצועי עדשות המגע שלהם.
המקרים הפרטיים הציגו מגוון עשיר של דפוסי התפתחות המחלה. ישנם חולים, שלמרות אבחונים בגיל צעיר כסובלים מקרטוקונוס, התבטאה מגבלתם בקלות יחסית, ולעומתם מקרים נדירים, שכללו מספר ניתוחים שורה ארוכה של עדשות מגע ומספר רופאי עיניים.
התוצאות שהתקבלו מאלה שעברו ניתוחי השתלת קרנית הן בדרך כלל מצוינות. רוב המנותחים דיווחו שנפגשו עם רופא העיניים שלהם פעמיים או שלוש בשנה.
מנקות מבט רפואית, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על קשר רצוף עם רופא העיניים ולמלא בדייקנות אחר הוראותיו. מנקודת מבט רגשית ופסיכולוגית, חשוב להבין את טיבו של הקרטוקונוס, לגבש עמדה חיובית, ללמוד לחיות עם ההפרעה, ולשוחח עליו בחופשיות עם בני משפחה וידידים. אם אפשרי הדבר, חשוב לשוחח עם אחרים הסובלים מקרטוקונוס. שיחה כזו עשויה להביא את התועלת הרבה ביותר.
חלק מחולי הקרטוקונוס מדווחים על הפרעות קשות בראייה עקב מצב הקרנית. למרות מצבם זה השיגו אנשים אלו הישגים משמעותיים בתחומי פעילותם.
מסתבר, כי יש אנשים השומרים בסוד את דבר מחלתם, שמא יפריע להם לקבל עבודה ולזכות בקידום. אולם, חשוב להדגיש כי קרטוקונוס אינו צריך למנוע את השגת מטרותיך. בני אדם, המסתדרים בהצלחה עם מגבלות הקרטוקונוס, מפתחים מנגנוני התמודדות משלהם. אלה כוללים הרכבת משקפיים בעת נהיגה, הצטיידות בעדשות מגע חלופיות ותכנון נסיעות מראש, אפילו בתוך העיר, היות שקריאת שלטים הנושאים שמות רחובות מהווה לעתים קרובות בעיה. יש להקדיש זמן במשך היום להסרת עדשות המגע ולמתן מנוחה לעיניים.
את/ה ורופא העיניים שלך
חשוב לטפח יחסים טובים עם רופא העיניים, מאחר שייתכן כי יהיה עליך להיפגש אתו לעתים קרובות במשך תקופה ארוכה. יש לבטוח ברופא ולא לחשוש מהצגת שאלות. בדרך כלל, רופאי עיניים הם אנשים עסוקים מאוד, אך אסור להם לעולם להיות עסוקים מכדי לדון אתך במצבך. עליך למצוא רופא עיניים שתרגיש אתו בנוח ולשמור עמו על קשר רצוף.
רופא העיניים שלך זקוק לשיתוף פעולה מצדך. אין לו שליטה על מה שקורה בין ביקור לביקור. יש לראות את הרופא כשותף לטיפול בעיניך,אך לזכור כי האחריות לשלומן מוטלת בראש ובראשונה עליך. הרופא הוא אדם בעל ידע, יועץ שיגבש תכנית טיפול ו/או ייתן מרשמים לתרופות במסגרת תכנית טיפולית כזאת. יישום התכנית מוטל עליך. אם לא תקפיד על טיפול נכון בעיניך, לא סביר לצפות שאחר יעשה זאת במקומך.
ניתוח מוצע בדרך כלל אם אין ביכולתך לנהוג או לתפקד כהלכה בעבודתך גם בעת הרכבת עדשות מגע, או אם אין ביכולתך להרכיב עדשות מגע. אם ההמלצה על ניתוח מעוררת בך ספקות, כדאי להיוועץ במומחה נוסף הנמצא מחוץ לתמונה.
עליך להגיב באופן מידי על כל שינוי במצב עיניך או בראייתך. אם מתגלות תופעות של טשטוש, תחושת דגדוג, גירוי, דמעת או הפרשה כלשהי, יש לפנות מיד לרופא העיניים. תופעה כזו עלולה להצביע על בעיה בסבולת העיניים כלפי עדשות המגע או על צורך בהתאמה מחדש. עליך להקפיד כמובן על הטיפול השוטף הרגיל בעיניך ולהימנע משימוש בחומר כלשהו, שלא קיבלת מרופא העיניים שלך. נשים צריכות להיזהר בעת השימוש בחומרי איפור. כל מי שסובל מקרטוקונוס חייב להרכיב משקפי מגן בעת שחייה, עבודה בגינה או עיסוק בפעילות ספורטיבית. אם יש לך קשר עם רופא מומחה אחר, כמו רופא פנימי וכדומה, עליך להקפיד לדווח גם לו על הקרטוקונוס שלך.
תגובות
ד״ר דוד צדוק שלום,
אישתי (בת 31) עשתה בדיקת התאמה לתיקון ראייה בליזר ואובחנה עם קרטוקונוס (לא ידוע מתי זה התחיל). בעקבות כך עברה בדיקה מקיפה במעבדת הקרטוקונוס של מרפאת עיניים על ידי ד״ר לוינגר. נאמר לה שלפי כל הבדיקות ומכיוון שאין שינוי במספר ובצלינדר ב- 5 שנים האחרונות הקרטוקונוס יציב ועל כן אין צורך בטיפול מיוחד. כ״כ, לאחר בדיקות נוספות והיות שזה המצב של הקרטוקונוס היא נמצאת מתאימה לניתוח לתיקון הראייה מסוג השתלת עדשה תוך עינית.
מה דעתך? איך באמת ניתן לדעת שהקרטוקונוס התייצב ושאינו דורש או ידרוש טיפול בעתיד?
מה דעתך בכלליות על טיפול זה לתיקון הראייה? (מישהו זרק לנו שהוא שמע שיכולה להרגם דלקת תוך עינית ואז ״הלך העין״…)
המון תודה.
שלום
ואני בן 19 סובל מקרטקונוס רציתי לדעת האם זה מוריד פרופיל בצבא
תודה
כן. עליך להודיע לקצין הרפואה שלך
הטבעות נועדו לאפשר לך להרכיב עדשות מגע ביתר נוחות. אני חושב שאם הקרנית דקה מאוד זה עלול להיות בעייתי לאורך זמן לכן כדאי לשקול קרוסלינקינג ועדשה סקלרלית . ברור לי שיש דעה הפוכה של טבעות וקרוסלינקינג . אתה תצטרך להחליט
ומה בנוגע לטבעות? זה אופציה? מה הסיכונים?
שלום, שמי אביב ואני בן 19 סובל מקרטקונוס מתקדם מאוד כבר כ 6 שנים בשתי העיניים .
תחילה השתמשתי במשקפיים עד שהמצב החמיר והמשקפיים לא שיפרו את ריאתי.
ניסיתי עדשות קשות אך העיניים שלי דחו את העדשות כל פעם מחדש והעדשות "קפצו״ מהעיניים.
אני כבר שנה וחודשיים מרכיב עדשות קשות גמישות שאיתן אני מגיע לראיה מקסימלית של 6/12.5 או 6/9 בשתי העיניים יחד שזה משתנה עם התנאים.
הראיה אינה חדה וברורה , על מנת להגיע לראות מינימלית נדרש ממני למצמץ רבות ולשחק עם העדשות בעקבות הצילינדר העצום,
לאחר כמספר מועט של שעות העיניים מאדימות מאוד ונדבקות.
אני סובל מריבוי הפרשות מאז ומתמיד בעיניים גם לא בזמן הרכבת עדשות ובשנה האחרונה סובל מדלקות קשות שלא מפסיקות שבאות לידי ביטוי בהפרשות כבדות במהלך כל היום וכן הפרשות בצורה של חוטים דביקים.
בבוקר עיני דבוקות ולוקח לי זמן רב לנקות אותן על מנת לשים עדשות מגע.
בעקבות הדלקות הרופאים אוסרים עלי להרכיב עדשות בזמן הדלקת ואני נוטל טיפות בהתאם אך הדלקות אינן נגמרות ואיני יכול להרכיב עדשות באופן קבוע מה שמונע ממני לנהל אורך חיים תקין ושיגרתי.
הייתי אצל רופאים שונים שאמרו לי שטבעות הן אינן פיתרון ממשי ושקרוסלינקין לא יעזור מהסיבה שהקרטוקונוס בשתי העיניים בשלב מאוד מתקדם.
אני איני יכול לנהל אורך חיים נורמלי במצב כזה ולא יודע מה לעשות
ואם במצב הנוכחי ובגיל הצעיר הזה מתאים לחשוב על השתלת קרנית.
כדאי לשקול עדשות סקלרליות. אלה עדשות גדולות היושבות על לובן העין ולא נופלות.
לגבי העדשות שלך כדאי להזליף מידיי שעה תחליפי דמעות ללא חומר משמר
קרוסלינקינג תלוי בעובי הקרנית . אם הקרנית מאוד דקה אז ניתן לשקול טיפול קרוסלינקינג ללא הסרת אפיתל
אם אכן הנזק נגרם עקב העדשות מגע עם פגיעה בחיבור בין שריר לריקמה הקשיחה של העפעף הרי הפסקת העדשה לא תשנה
אם ההפרעה נגרמה עקב תהליך דלקתי בצידו הפנימי של העפעף הרי הפסקת העדשות עשויה לשפר את המצב
תודה על התשובה. האם יש דרך לשנות את המצב? האם הפחתת השימוש בעדשות בשעות הערב יכולה לתקן את הנזק, או שזה בלתי הפיך? תודה
שלום, אני בת 38 ומרכיבה עדשות קשות בגלל קרטוקונוס. רציתי לדעת האם ידועה תופעת לוואי של העדשות של צניחת עפעף? נדמה לי שבאחת העיניים יש החלשות של העפעף. האם זה קשור לעדשות, ומה אפשר לעשות?
ף באחת העיניים. חוץ מזה, בחודשים האחרונים יש לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים ובעפעף. האם זה קשור באיזשהו אופן לעדשות?
עדשות קשות עלולות לדרום לצניחת עפעף
לגבי העיגולים השחורים אין מה להציע
שלום,
האם הפרעה מסוג קרטוקונוס צריכה להוריד פרופיל צבאי ?
אני מתקשה לירות מבעד לכוונות, לא רואה את המטרה ברור.
בוודאי. יש לפנות לחרפ 542 יש שם מרפאת קרטוקונוס ותבקש בדיקה והתאמת פרופיל
שלום דוד, בני סובל מקרטקונוס שאובחן לפני שנתיים. שם עדשות קשות.
כרגע יש לו צלקות בשתי העיניים, המליצו לו להוריד את העדשות עד שהצלקות יחלימו, בבדיקה האחרונה שעשה (אתמול) נאמר לו שהקרנית זזה קצת ומצבו החמיר וממש לא טוב…
בני עשה מיפוי קרנית (במכון מור) ובין בדיקה לבדיקה נאלץ להוריד את העדשות לשבועיים מה שאומר שהוא לא יכול לצאת מהבית ואינו מצליח לראות ולתפקד.
אשמח שתייעץ לנו מה לעשות לפני שאנו עושים השתלת קרנית…
תודה רבה מראש.
קרטוקונוס בדרכ מתקדם בשנות העשרה והעשרים ומתייצב ברוב החולים סביב גיל 30-35. על כן יש לברר מה גיל החולה.
אם הקרטוקונוס מתקדם והקרנית שקופה ומספיק עבה כדאי לעשות טיפול קרוסלינקינג לשם עצירת ההתקדמות. אחכ להתאים עדשות: אם עדשה קשה רגילה לוחת מידיי על הקרנית אזי ניתן לנסות עדשה סקלרלית היושבת על הלובן ללא לחץ על הקרנית. יש להשתדל להמנע מהשתלה כל זמן שהקרנית שקופה ומאפשרת התאמת עדשת מגע. השתלת קרנית , ולא חשוה עם השתלה מלאה או עובי חלקי צופנת בחובה סיכונים כגון זיהום, צילינדר גבוה דחיית שתל וכשלון של שתל. לכן, יש למצות אפשרות של עדשות מגע מסוגים שונים
על מנת לעשות טופוגרפיה כמו שצריך יש להסיר עדשות קשות לפחות שבוע טרם הבדיקה (כמובן שעדיף יותר). על מנת לא להשבית את החולה ניתן לבדוק כל פעם עין אחת. כלומר, להסיר עדשה מעין אחת לפרק זמן ואז להיבדק ומייד לאחר מכן להסיר עדשה מהעין השניה ולהיבדק לאחר כשבוע. כך תוכל לתפקד כמעט כרגיל
אני בת 28 סובלת מקרטקונוס המליצו לי עדשות קשות וישלי בעיה איתם כל הזמן יש לי דמעות והפרשות בעין אני לא יודעת אם זה רק בהתחלה יהיה ?
בדרכ זה חולף עם ההיסתגלות או לפחות פחות יפריע
אני בן 31 הובחנתי בשנות העשרים המוקדמות
כסובל ממחלת הקרטוקונוס…
לאחרונה ממש במקרה ניסיתי שוב להיבדק
ברשת מרפאות ׳עיניים׳ ושם הוצע לי ניתוח
להשתלת עדשה Artiflex לתיקון הראייה…
כיום לאחר ביצוע ההשתלה בשתי העיניים
אני יכול להמליץ בחום על הניתוח
שמשפר משמעותית את איכות החיים
ללא תלות באמצעי ראייה…
כמובן שגם לניתוח מסוג זה צריך להימצא מתאים.
באמצעי ראייה
אכן השתלת עדשה הינה אמצעי לסייע לחולי קרטוקונוס . יש ליזכור שאם המחלה בקרנית לא נעצרה אז אם הזמן שוב תתעורר בעיה של חדות ראיה וצורך בעדשות מגע . נכון הוא שניתן לשלב זאת עם קרוסלינקינג אך גם פרוצדורה זו עוזרת רק ב 90% מהמטופלים (לא בכולם) ויש לה סיבוכים משלה.
לגבי השתלת עדשה בעין שיש בה עדשה טיבעית הדעות חלוקות מאוד עקב סיבוכים לטווח ארוך כגון קטרקט (ירוד – עכירות של העדשה הטיבעית) ופגיעה בקרנית – ראה אתר FDA
בכל מקרה אני מאחל לך שתהנה לאורך שנים מהטיפול
שלום אני בת 29 קרטוקונוס בשתי העיניים אך עין ימין בעייתית משתמשת בעדשות מגע קשות
בגלל זלזול שלא הלכתי לבדיקות 4שנים גרמתי נזק לעין ימין שהיא הייתה בעייתית מהתחלה בכך
שאני רואה השתקפות אפילו עם עדשות הרופא שלי נגד ניתוחים והוא ממליץ שאעבור לעדשה גדולה מאוד שאכן מבדיקה שעשה שיפרה קצת את הראייה בעין .. חשוב לציין שבעין שמאל אני רואה טוב עם עדשה קשה .. השאלה האם באמת העדשה הגדולה הזאת באמת תציל לי את העין או להתחיל לחשוב על השתלת קרנית ??
לעזרתך אודה
כל טיפול שאינו ניתוח עדיף על ניתוח ולא חשוב עד כמה הניתוח מוצלח מאחר ולכל ניתוח יש סיבוכים וסיכונים והראיה לכך טופס ההסכמה שנידרשים לחתום עליו טרם הניתוח – טופס שבדרכ החולים לא קוראים ורק חותמים.
אם הקרנית שקופה אז בוודאי שכדאי עדשת מגע סקלרלית . אם לא תצליחי עם העדשה הסקלרלית אז ניתן לשקול השתלת טבעות שבחלק מהמקרים יאפשרו הרכבת עדשות מגע בצורה נוחה יותר. יש לזכור שלטבעות יש אחוזי הצלחה נמוכים וכן סיבוכים למרות שהמנתח ינסה להמעיט בחשיבותם
אם הקונוס הולך ומתקדם כדאי לשקול קרוסלינקינג על מנת לנסות ולעצור את ההתקדמות
השתלת קרנית רק כמוצא אחרון מאחר וגם לאחר השתלת קרנית רוב הסיכויים שתיזדדקי לעדשות מגע מלבד כל הסיבוכים שקשורם להשתלה
אני עם עדשות מגע באופן קבוע 24 שעות כבר המון שנים טובות..אתה חושב שיש מצב קטן שבגללנ זה הצילומים יצאו כך ? עובי הקרנית שלי הוא 465 דרך אגב
לטעמי אם מבצעים בדיקה יש לעשותה כמו שצריך גם על מנת שניתן יהיה להסתמך עליה בעתיד לדוגמא לשם השוואת בדיקות . קרנית של 465 היא דקה מאוד וסביר להניח שאכן יש קרטוקונוס אך יש לוודא לפני שקובעים בוודאות
שלום ..אני בת 20 וחצי ..לפני שבוע הלכתי לאופטומטריסט לבדיקה שיגרתית והוא אמר לי שיש לי קרוטוקונס כמובן שבאותו רגע חרב עלייי עולמי הוא אמר לי שהמחלה ממש בהתחלה ואמר לי כרגע לא להתייחס ..המספר לא גדל הצילנדר במקצת כמובן שישר הלכתי ל 4 רופאי עיניים אשר 3 אמרו לי לעבור טיפול קרוסלינג ועוד אחג שאמר לי שכל עוד אני לא מרגישה שינוי לעזוב את זה..לציין כי אני מרכיבה עדשות מגע רכות ואני יכולה לתפקד וליראות..אני מאוג מתלבטת מה לעשות אני בסערת רגשות בבקשה שפוך לי קצת אור
ראשית, אם את מרכיבה עדשות מגע שעות רבות כל יום יש לחזור על הטופוגרםיה כשבוע ללא עדשות מאחר והעדשות עלולות לעשות תמונה במיפוי קרנית הדומה לתמונה של הקרטוקונוס .
אם אכן יש לך קרטוקונוס שאובחן באופן אקראי עקב תלונה של טישטוש ראיה אז יש לשקול טיפול קרוסלינקינג על מנת לעור את ההחמרה . מאידך, ניתן להמשיך במעקב מידיי כ 3-4 חודשים כולל מיפוי פנים קדמיות ואחוריות של הקרנית (עדיף ע"י מכשיר הנקרא פנטאקם ואם בבדיקות אוביקטיביות אלא תאובחן התקדמות אז לעשות קרוסלינקינג .
תודה רבה על התשובות..רק אם תוכל לומר לי אם זה יכול לגרום לי לכאלו כאבי ראש,?כמובן שאני שואל כי חיפשתי במקביל לעיניים בכל תחום אפשרי לגבי הכאבי ראש.(כדורים ואלטרניבי וכד')…יישר כח,תודה רבה
לעיתים הפרעה בראיה עלולה לגרום לכאב ראש. קשה לי לומר שאני מכיר חולי קרטוקונוס עם תלונה כזו
היי,,יישר כח על המיזם של האתר,אני בן 30 ולפני 5 שנים עברתי קרוסלינקינג במרפאה(אחת הגדולות בארץ עם שם עולמי)אחרי הקרוס הוא גם עשה לי (כנראה ניתוח נסיוני לפי הבירור שעשיתי)לייזר,כיום אחרי שני תיקונים נוספים לאחר שנתיים אני עם עכירות גדולה בעין שמאל ועין ימין רואה 6.6 עם אפקא של הקרטוקונוס,הייתי אצל שני רופאים מומחים קרנית ושניהם לא מציעים להשתיל בעין המצולקת,שאלתי היא אם אני ממש מסונוור כל היום וקשה לי להסתדר עם הראיה (בעיקר ביום)כי הצלקת בדיוק על האישון אז למה לא להשתיל?(ראיה בעין הבעייתית היא 6\15 אבל מטושטש)ואם עושים השתלת קרנית יש אפשרות גם לעשות על הקרנית החדשה לייזר לתיקון?ושאלה אחרונה אם יכול להיות שבגלל ההבדלים בין העיניים אצלי אני סובל מכאבי ראש המוןןן.??תודה ואשמח אם תתייחס לכל השאלות,,באמת יישר כח..תודה
רואי
ההחלטה על השתלת קרנית רק אם לא ניתן לתקן חדות ראיה עי עדשות מגע. כדאי לנסות כל סוגי העדשות טרם החלטה על השתלת קרנית מאחר וגם לאחר השתלת קרנית סביר להניח שתזדקק לעדשת מגע. כן, גם על שתל קרנית ניתן לבצע ניתוח לייזר להסרת משקפייםאך יש לזכור ששתל הקרנית לא תמיד יציב וגם לאחר שנים חלים שינויים באסטיגמטיזם .
שכחתי לציין אם זה משנה שאני בת 25 וכאשר שמו לי את העדשות ראיתי מצוין אבל רק קושי בהרכבה.. האם סיבה לותר על עדשות???
ראי הערה במייל הקודם
שלום!
אצלי אבחנו בעין ימנית, קרטוקונוס באיזור 9/10צילנדר,ועין שמאל ממש נמוך איזור ה-2 כאשר ניסיתי עדשות מגע קשות לא הסתדרתי איתם איתם, ניסו גם שיטה חדשה של עדשות חצי רכות אבל ג"כ מסובכות נורא להרכבה.. השאלה שלי היא האם
יש חוץ מהשתלת קרנית יש פתרון לבעיה ? לא טיפול שיצריך אותי שוב לשים עדשות..
לדעתי אין טיפול שיבטיח לך שלא תזדקקי לעדשות מגע. גם טבעות והשתלת קרנית נועדו לאפשר להרכיב עדשת מגע בצורה נוחה יותר. את פשוט זקוקה לאופטומטריסט המכיר היטב את תחום עדשות מגע בקרטוקונוס וכן את זקוקה לאורך רוח על מנת להתרגל לעדשות . תזכרי שעדשות תמיד ניתן לזרוק , פעולה ניתוחית ולא חשוב איזו אין ממנה נסיגה
שלום, יש לי קטרוקונוס מתקדם, עקב כך,לפני כ3 חודשים עברתי השתלת קרנית בשיטת הביג באבל.
כיום אני עדיין לא רואה טוב (כמעט ןבכלל אין שיפור בראיה) הרופא אומר זה עוד טיפה ישתנה אבל אני כבר לא כ"כ אופטימים, היה נראה לי שאחרי 3 חודשים היה אמור ליהיות שינוי מסויים לפחות בראיה.
האם אחרי 3 חודשים אני אמורה להרגיש בשיפור משמעותי או אפילו קצת שיפור או שאני מודאגת ללא סיבה??
אשמח לחוות דעתך.
תודה רבה..
השתלת קרנית בשיטת הביג באבל חסרונה העיקרי הוא בתפרים שהם בדיוק כמו בשתל קרנית בעובי מלא . יש להוציא תפרים 2-3 חודשים מההשתלה ואז להתאים עדשת מגע. אם השתל שקוף אז כדאי לנסות לבדוק את חדות הראיה עם עדשת מגע. השתלת קרנית נועדה לאפשר שיפור בחדות הראיה עם עדשת מגע קשה היא לא באה לעשות אותך בריאה או לאפשר לך להרכיב משקפיים
שבת שלום,
גם אני כמו רוב המכותבים פה סובלת מקרטוקונוס, לאורך שנים פניתי לפחות לשבעה אופטימטריסטים שניסו להתאים לי עדשות! כמובן שילמתי אבל בעדשות לא הצלחתי להשתמש!
אשמח אם תפנה אותי לאופטומטריסט מומחה באזור מגורי (נתניה , כפר יונה, רעננה וכיו"ב) שיוכל להתאים לי עדשות!
לאחרונה קשה לי מאוד! והתפקוד בחיי היום יום שלי נפגע!
תודה וכל טוב!
רות ביטון
רות ערב טוב
האתר לא נועד להמליץ על אופטומטריסטים או רופאים. בטוחני שרופאי העיניים באזור רעננה יוכלו לכוון אותך
בהצלחה
תודה רבה אדם יקר!!!!
שלום, אני בן 36, סובל מקרטוקונוס מתקדם בשתי העיניים, ומועמד להשתלת קרנית. השתלת טבעות נמצאה כלא ראויה ע"י כל רופאי העיניים אותם ביקרתי.
אני מבולבל ולא יודע איזו שיטה היא העדיפה, הן מבחינת דחית השתל, הן מבחינת חדות הראיה לאחר הניתוח, ולא פחות חשוב חיי נוחות ללא כאבים ותופעות לוואי(יובש, סינוור, כאבים וכו').
האם יש לשקול השתלה חלקית, מסורתית מלאה או השתלה שאת החתך עצמו מבצעים בעזרת לייזר(ד"ר יוסף דוייב ממרפאת עיניים)?
תודה רבה על עבודת הקודש!
הכי הטוב השתלת קרנית בעובי חלקי . בהשתלה בעובי חלקי סיכויי דחיית השתל נמוכים מאוד, העין נשארת כמערכת סגורה ולכן פחות חשופה לטראומה. ההחלמה מעט יותר בעייתית בהשוואה להשתלה בעובי מלא
השתלה בעובי מלא יש איתה הכי הרבה נסיון תוצאות טובות מאד . חיסרון: דחיית שתל לאורך שנים, איבוד תאי אנדות (השיכבה הפנימית) ולכן השתל בדרכ מחזיק כ 15-20 שנה, העין חשופה לטראומה
השתלה בחיתוך לייזר זו למעשה כמו השתלה בעובי מלא אך לטענת המנתחים בשיטה זו ההחלמה מהירה יותר (יתכן), וחוזק הצלקת גדול יותר (מעולם לא נמדד בתנאי מעבדה לכן לא ברור לי על סמך מה הטיעון הזה), יקר
לדעתי השיטה הטובה ביותר היא השתלה חלקית ואם לא מצליח אז במהלך הניתוך עוברים להשתלה בעובי מלא
בהצלחה
שלום , אני כיום בגיל 42 , טרטקונוס בשני עיניים , לאחר שתי השתלות קרנית בעין ימין האחרונה לפני 5 שנים ,והשתלה בעין שמאל לפני 22 שנה , בחמש שנים האחרונות מרכיב עדשות סקלריות ראייה סבירה.
עין ימין סבלה מספר פעמיים במהלך השנים האחרונות , לאחר הניתוח השני , מדחייה ,שמטופלת בסטרואידים .ראייה עם משקפיים – ירודה מאוד , בעיקר לתת מנוחה לעיניים בערב. מטופל באופן שוטף פעם בחודשיים בהדסה עין כרם אצל פרופ' סולומון מרפאת קרנית .
מה עוד ניתן לעשות כדי לשפר את איכות הראייה עם משקפיים / עדשות ?
תודה
א
כמובן שעדשות מגע הם הטיפול העדיף אך אם עדיין ראיה מוגבלת מימין עקב עכירות בשתל אז כדאי לשקול בכל זאת השתלת קרנית חוזרת מתוך ידיעה שסיכויי דחיית השתל גבוהים בהשוואה להשתלה ראשונית. אם הראיה מימין ירודה עקב אסטיגמטיזם לא סדיר (עקמומיות הקרנית לא סדירה אך הקרנית שקופה) ניתן לנסות טיפול לייזר להסרת משקפיים המונחה עי טופוגרפיית קרנית . יעילות טיפול זה מוטלת בספק אך אין טיפול יעיל אחר.
לסיכום : עדשות מגע (שאצלך לא כל כך עוזרות מימין ) או השתלה חוזרת הן האופציות היותר רלוונטיות
שלום.
רציתי לשאול אם מלבד במכון "עיניים"של דוקטור לוינגר .עושים בעוד מרפאות בארץ את ניתוח השתלות הטבעת (ICR ) לקרטקונוס.
תודה
דר עדל ברברה בחיפה, דר' מודי נפתלי בפוריה
השאלה לשם מה אתה זקוק לטבעות. הטבעות נועדו לאפשר הרכבת עדשות מגע באנשים שהעיוות בקרנית מקשה עליהם להרכיב עדשות. הטבעות לא נועדו להעביר אותך למשקפיים אם כי באופן אקראי חלק מהמטופלים יוכלו אחכ לראות טוב יותר במשקפיים אך זה אקראי. הטבעות אינן הפיכות מאחר ואומנם ניתן להוציאן אך תשאר צלקת גדולה בקרנית
[…] קראו עוד באתר של ד"ר צדוק ובואו להתייעץ איתו בעמוד מכבי עיניים בפייסבוק! […]
ממליץ
הטיפול משנה את קמירות הקרנית עי חימום בקרני מיקרוגל ואז יש לעשות קרוסלינקינג על מנת לייצב את הטיפול. המכשיר קיבל אישור CE ולאFDA. עד לקבלת אישור FDA הדרך ארוכה מאוד
כלל לא ברורה יעילות השיטה. בדרכ יש באזז גדול ולאחר כשנה שנתיים מתבררות התוצאות הנכונות.
דויד
שמעתי הבוקר בחדשות שבאירופה פותח טיפול חדשני שאושר ע"י הFDA . חברה אירופאית (אברו שמה)פיתחה שיטה שע"י חימום הקרנית משטחת אותה ומביאה אותה למצבה המקורי ופותרת את ה"עונש" הזה. כך שהסובל חוזר לראייה תקינה כאילו לא סבל מעולם. הטיפול לוקח פחות משנייה. הבעייה היא שהחברה הזו כרגע לא עובדת בישראל אולם מוכנה לפריסה מיידית של הטיפול באירופה ואסיה .
מה ידוע לכם על כך?
מה דעתך בעיניין והאם זה מוכר לך?
האם הטיפול עשוי להיכנס לארץ ואם כן מתי?
תודה רבה
גיא
שלום,
אני סטודנטית לעבודה סוציאלית ואני כותבת עבודה על סמך ראיון עם בחורה צעירה שעברה שתי השתלות קרנית. המידע באתרך עזר לי מאד להבין את הרקע המקצועי ואת ההשלכות של מחלת הקרטוקונוס. רציתי להשתמש בפרסום זה כמקור שעליו הסתמכתי וכן להבין יותר בתחום.האם יש ספר או מאמר שתוכל להפנות אותי אליו בו מתוארת התופעה והשלכותיה בהרחבה ?
תודה רבה
הילה